ה – שביעי לאוקטובר

אנשים מאוחדים מחייכים

מהו המכנה המשותף למושגים – אי ודאות, חוסן נפשי והישרדות? לפני כשלושה וחצי חודשים נולד ביטוי חדש המעלה בנו את המושגים האלה באופן מיידי –   ה – 7.10.

מושגים אלו הגיעו בהכוונה למאמר של חודש ינואר 2024. בוקר השבעה לאוקטובר היה בסבב של שבת בלי נכדים (הם באים פעם בשבועיים לסוף שבוע) בן זוגי היה בטיול אופנים, ואני חשבתי על בוקר של פינוק אישי, להתעורר יקיצה טבעית ואיטית ולתכנן איך אני מתכננת להעביר את היום בכיף כשאני עדיין מתכרבלת בשמיכה.

התעוררתי מרעש מוזר, חשבתי שמישהו נמצא בבית ועושה המון רעש. כשיצאתי מחדר השינה ראיתי שאין אף אחד בבית והרעש ממשיך. הדלקתי טלוויזיה ופגשתי את פניו של ניר דבורי, הוא נראה נורא, הבנתי שמשהו לא טוב קורה, אך לא דמיינתי את מה שהבנתי עם הזמן שקורה לנו.

התקשרתי לבן זוגי וביקשתי שיחזור עם קבוצת הרכיבה שהוא מוביל.

ככל שהקשבתי יותר לכתבים בערוצים השונים, הרגשתי את חוסר הוודאות שעוטפת אותי.  האמירות בתקשורת היו מבולבלות, לא ברורות, חסרות פרטים, לא תמיד בנויות ברצף הבונה תמונה מלאה. לימים הבנתי שצדקתי, וחייבת להודות כי עד היום אני מרגישה שעדיין חסרים לי חלקים רבים בפאזל של מה שהתרחש ב-7.10.

במהלך היום של השבעה באוקטובר התכתבתי עם חברים מקיבוץ רעים וגם כשקראתי את מה שתיארו שקורה, המוח לא באמת קלט. לדעתי עד היום לא באמת עיכלתי עד הסוף את סיפורי הזוועה שהתרחשו באותו יום ארור.

בימים הראשונים חשתי כי אני בהישרדות, הנפש לא באמת לא מסוגלת להתמודד עם המידע, לא היה לי את החוסן הנדרש. רגשות של כעס, פחד ותסכול עמוק התערבבו ושלטו בי, הרגשתי שאני חלק ממדינה שחווה טראומה איומה. חלק חוו אותה בעיקר ב-7.10 וחלק אחר ממשיך לחוות אותה  בשדה הקרב, בשבי, או מפונים שנאלצו לעזוב את ביתם בלי לדעת מתי יוכלו לחזור ואיבדו את שגרת חייהם הבטוחה.   

חוסר הוודאות, תחושת חוסר הבטחון, והצורך בחיזוק הנפש על מנת לשרוד מלווים אותנו כעם או כיחידים החל מה – 7.10. כל אחד מגיב למצב זה בדרך אחרת, יש כאלה שמתכנסים והרגשות הקשים מנהלים אותם, יש אחרים שמרגישים שעיסוק בנתינה לשיפור המצב והצרכים של אחרים עוזרת להם והם מבלים הרבה בפעולות התנדבות שונות, ויש מי שנמצאים בשירות המדינה.

היום לאחר כשלושה וחצי חודשים מאז השבעה באוקטובר ניתן לראות כי פני המדינה השתנו לפחות בחלקם. חלק מהמילואימניקים שחוזרים לשגרה דורשים שיח מכבד בינינו ומטיפים ליחד של כולם בלי אבחנה בין ימין לשמאל, דתיים לחילוניים, אשכנזים ספרדים, בדיוק כמו שחוו את היחד בשדה הקרב. רוח התנדבות ותרומה מדהימים של כולם למען כולם, של עורף למען החיילים והמפונים, של בעלי ממון ו/או כישורים מיוחדים למען מי שזקוקים, של יהודים בחו"ל למען עם ישראל. בהתנדבות אנשים נותנים את כספם, כישרונם וליבם למען האחר. רואים את היופי של מדינתנו, את אותו קסם הנמצא בכל אחד שמוכן לתת ליופי שבתוכו לנהל אותו.

כולנו תקווה שרוח שינוי זו תמשיך ותתרחב והמלחמה הפנימית בינינו תסתיים. ליבי מלא תפילה שנבין שאנו עם אחד שיש בו המון טוב ויחד אנחנו כוח איתן ורק ביחד ננצח ונצא מהמצב שאליו נקלענו בשבעה לאוקטובר.

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

מגזין מדור לדור - גיליון החודש
מגזין מדור לדור 125
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
מודעת פרסום של שי מזרחי - מלחמות ה- AI
צור קשר
advizy.me יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן