התחפושת שלי היא אני

פורים הוא החג האהוב עלי ביותר ותמיד מעלה חיוך על פניי. אני זוכרת שבימי ילדותי אהבתי בכל שנה להתעמק במחשבה למה להתחפש. בכל פעם מחדש שאלתי את עצמי מי אני רוצה להיות השנה…
ככל שהתבגרתי וברבות הימים התחלתי לאמן אנשים, הבנתי עד כמה פורים יכול להיות חג של השתטות בד בבד של העמקה. יש הסוברים כי התחפושת היא חיצונית בלבד ואינה משקפת את מה שקורה בפנים. האמנם כך? הבה נעמיקה…
התחפושת מסתירה את הזהות שלנו ואני טוענת שאת החיצונית בלבד. אנחנו בוחרים למה להתחפש בהתאם למשמעות שאנו מקבלים ממנה ובצורה ההולמת את מי שאנחנו.
לדוגמא, כשבחרתי להתחפש לאינדיאנית, זה כמו היה לומר שאני צבעונית, דעתנית, רוקדת את ריקוד הלוחמים לקצב התופים. כשהתחפשתי לנמרה זה היה כי רציתי להראות לעולם שאני זריזה, משחרת לטרפי (לא פראיירית), בעלת יצר קטילה חזק ביותר ומסמנת טריטוריות. כן, כבר אז כשהייתי ילדה. חחח…
הוויות אלה הן פנימיות שמתבטאות בתחפושת החיצונית ומובאות בחיי היומיום בסיטואציות שונות. נכון, שחלקן עוצמתיות יותר וחלקן יש צורך לחזק. אך, עדיין, הן חלק ממני.
מסקנה – התחפושת שלי היא אני.
לכן, לאלה מכם שיוצאים למסיבת תחפושות בפורים, ממליצה לבחור את זו שמשקפת את ההוויה שאתם רוצים להעצים ולחזק השנה. הראו את עצמכם בדמות שאתם חפצים לבלוט בה, כי היא קיימת בכם. עובדה… בחרתם אותה כתחפושת.
מי בחרתם להיות?
חג פורים שמח…

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 95
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן