"…..הוא חפן אז את הלב אשר אוכל,
פתע שוב זרח הלב וחם.
וכיום במרום הצוק, בראש מגדל,
הוא מאיר לכל מלח בים.
כי למרות שאין בחוף שום מגדלור,
לב אחד תמיד מאיר לו מן השחור."
מתוך השיר מגדלור, מילים: דן אלמגור
האם אכן ניתן להשוות בין בני האדם למגדלור? תפקידו של המגדלור להאיר בשעת לילה, בחשיכה את הדרך לחוף ולהקל על כלי השיט הרחוקים להגיע לחוף מבטחים. במידת הצורך שומר המגדלור נמצא גם בתקשורת עם מי שמבקשים להגיע לחוף ומנחה אותם בדרכם.
אחד מתפקידנו כבני האדם הוא להאיר זה לזה ובאמצעות תקשורת דבורה של המילים הנכונות לכוון להגיע לחוף מבטחים ו/או לנצל את הפוטנציאלים הקיימים בכל אחד מאתנו. לעיתים אנו זקוקים לשיקוף המציאות ולהתבוננות בה מזוויות שונות ובצורה בהירה יותר.
חשוב לשאול את עצמנו האם באינטראקציה עם האחר אנו מכוונים להאיר לו את דרכו בנועם, לסייע לו ולהעצים אותו או שלעיתים בדיוק להפך – אנו מתקשרים באופן לא ברור ולעיתים לא מכבד ועוברים מ – להאיר – להעיר. החלפה לכאורה קטנה בין האות א' לאות ע' פעמים רבות מחטיאה מאוד את המטרה ומביאה לפגיעה באחר. לא רק שאינה מסייעת אלא שלפעמים יוצאות צלקות שנדרשות שנים לרפא אותם, אם בכלל מצליחים.
למעשה דרך התקשורת יכולה לבנות או להרוס. כשהתקשורת הורסת אור המגדלור כל כך מסנוור שאין ביכולתנו לראות את הכיוון או להבין את הכוונה. ברור שבמצב זה לא נוכל לגלות את הפוטנציאליים החבויים בנו, וכך גם נפגעת הקרקע היציבה של מערכות היחסים אשר אמורה להוות עבורנו חוף מבטחים.
הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שכל אחד מאיתנו יכול להיות מגדלור עבור הזולת בקבוצות השייכות השונות כמו: במשפחה, בעבודה, בזוגיות, עם חברים.
אז מה עושים? איך מחלקים את הטוב לאחר?
- מכבדים את דברי הזולת ומקשיבים עד הסוף.
- נותנים עצה באמצעות חוויה שחווינו אך זכות הבחירה היא של הזולת.
- משתפים כשיש בעיה ומנסים למצוא פתרון שמתחשב בכל השותפים.
- רואים באחר את הטוב הקיים בו.
- דנים באתגר הקיים בהווה ללא העלאת החוויות מהעבר.
- שומרים על שיח נעים ומכבד.
- מפרגנים.
ציינתי מספר דרכי פעולה, אמצו אותם והוסיפו משלכם
מאמינה בכם ויודעת שבזכות גישה זו תחוו סיפוק
בהצלחה!
