גאוה וכיבוד הורים

משפחה הורים מחזיקים ילדות קטנות

לגאוה צורות רבות. היא יכולה לבוא כהרגשת התנשאות, ויכולה לבוא כהרגשת נחיתות מעוותת. כל דבר שלא משקף את האמת של המהות שלנו, שייך ל "שורש כל המידות הרעות" כפי שהתבטאו חז"ל.

לאחרונה התוודעתי לאחד המקומות ששם מידת הגאוה הורסת ומזיקה לנו ביותר.

היא פוגמת בהרגשת הביטחון שלנו, היא פוצעת ומכאיבה לנו, ויש לכך השלכות רבות נוספות על חיינו.

מסופר בגמרא על רבי טרפון שהיה מתכופף כשאימו רצתה לרדת מהמיטה, וכך הקל עליה את הירידה מהמיטה, וכך גם עשה כשהיא רצתה לעלות על מיטתה. פעם נקרעו סנדליה בלכתה מחוץ לבית, מיד התכופף רבי טרפון והניח את כפות ידיו תחת כפות רגליה.

שואלים מדוע? הרי יכל לשאת אותה? אלא שלא רצה להיות במקום שמתנשא עליה "אני החזק ואת החלשה…" אמרו החכמים אף אם עשה זאת אלפי פעמים לא הגיע לחצי הכבוד שאמור לכבדה.

בעצם כשאנו באים לעולם יש שם שני הורים שכבר יש להם ניסיון של לפחות 20 שנה, וברור שהם גדולים יותר והם אלו שהביאונו לעולם.

ובכל זאת פעמים רבות במהלך הגדילה שלנו, אנו מרגישים שאנו מבינים טוב יותר, שאנו מלומדים יותר… וכך מתעוותת תמונת המצב ואנו מתחילים להתנשא עליהם, או להרגיש שהם מיושנים ו"לא מבינים"

הגילוי עבורי היה כל כך גדול וכואב כשהבנתי כמה הגאוה התמקמה בליבי, ולא איפשרה לי לשים את עצמי "במקום הנכון"

ולמה זה חשוב? מסיבות רבות ומגוונות.

ולפני שאמנה אותן אספר על אחד האנשים שהשתתף בהרצאה, שמע את הדברים ואמר, לא! עד כאן. יש שם שני הורים שמעולם לא הבינו אותי ואני לא הולך לשנות את יחסי אליהם. עד היום הם ממשיכים לגנות אותי ואין מצב שזה ישתנה. ואז לאחר שבוע ימים משעיכל את הדברים, חזר וסיפר, שהשינוי שעשה, כשבא אל אביו "מהמקום הנכון" הוא לא יאומן. עצם השינוי שעשה בהסתכלות שלו מלמטה למעלה, שינה לחלוטין את ההתייחסות של אביו, הוא פשוט הפך לאבא אחר, וכל מה שדיבר אליו היה מאד מדויק לו. פתאום נפתח שער של השפעה ושפע שזורם בכיוון הנכון.

זאת משום שהאם מסמלת את מקור היניקה של האדם. האם שרוצה להניק את הילד שלה, מסתבר שצריך את הילד "במקום הנכון" שרוצה לינוק ממנה.

ואם הוא לא נמצא במקום הנכון, ההורים מרגישים את העיוות שלו, ורוצים להחזירו למקומו. זאת יכול כל הורה לחוש כלפי הילד שלו… כי באופן טבעי, הוא מיד יכול לחוש האם הילד סטה ממקומו, או לא.

הדינמיקה הזו עלולה להשפיע לרעה על היחסים, וממילא על הר של כאב שגדל ומפריד בין ההורה לילד. הגאוה שממלאה את ליבו של הילד לא נותנת לו לכבד את הוריו ולהסתכל עליהם מלמטה למעלה מה שממשיך להוריד גם אותו ככל שהוא מבזה בליבו את הוריו.

כאשר הוא מסתכל על המקור שלו בעין חיובית, הוא מכבד יותר את עצמו, הוא מפסיק להאשים אותם ולוקח אחריות על חייו, ולא מרגיש שהוא חסר ישע, כי כל כך עשו "אימי או אבי" ועל כן "אין לי תקנה"..

לכן אמרו חכמים הכבוד בלב חשוב אף יותר מהכיבוד עצמו.

משחוויתי את השינוי, והבנתי שזהו קיצור הדרך המהיר ביותר לחיוביות ולאושר, הבנתי כמהדיוק יש בהוראות שניתנו לי ממי שברא אותי.

להרצאה על כיבוד הורים ולעוד כלים בנושא אסתר אדלר 0528167090

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

מגזין מדור לדור - גיליון החודש
מגזין מדור לדור 129
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
צור קשר
advizy.me יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

יצירת שיתופי פעולה בין עסקים בלחיצת כפתור

משחקי חשיבה במבצע - מודעה
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן