בימינו, 'היד קלה על המקלדת' בביטול קשר עם ההורים שהיו מציקים/רודנים או "נכנסו לי לחיים"
כשלמדתי טיפול משפחתי אצל זיוית אברהמסון, היא סיפרה עד כמה חשוב לה להפגיש כל ילד עם הוריו, וכמה חשוב לילד המצוי באומנה לדעת שהוריו הביולוגיים אהבו אותו.
ישנם מספר נתונים חשובים שמתעלמים מהם כאשר עושים צעד כזה, וחשוב מאד לדעת.
* הקשר עם ההורים הוא השורש ממנו אנו יונקים ועד שלא נרפא את הקשר הזה לא נוכל
להירפא בשלמות.
* הדינמיקה עם ההורים תלויה בהחלטה של הילד ולא של ההורה.
*אהבת ההורים לילדיהם היא נתון, אלא שיש רצון להורים להעביר לילדיהם את הידיעה שהערך שלהם לא תלוי בשום דבר חיצוני, וכשהם רואים את התנאים שהילד מציב לחיים, רוצים לנטרל אותם, ולהעביר לו מסר שאין צורך במאמציך, "אתה שווה גם בלי זה" ולילד נדמה שהם יורדים לו לחיים.
בציווי "כבד את אביך ואת אמך… למען ייטב לך" שניתן לילד, בעצם מסתתר סוד גדול לריפוי עצמי. והוא עצם המבט אל ההורים מלמטה למעלה.
בכל מצב שהילד – ולא משנה באיזה גיל מדובר – מסתכל על הוריו מלמטה למעלה ומדבר אליהם בכבוד, הרי הוא מצוי "במקום הנכון" שלו, ושם לא יקרו שום סיבוכים.
אני יודעת שאלו דברים שנוגדים את הלך הרוח העכשווית, אך עד שלא תנסו לא תדעו.
אמר לי אדם בשנות ה 40 לחייו, עד כאן!!
אך כשניסה זאת עם אביו היה מופתע מאד כיצד היחסים הסתדרו ברגע כשהגיע מהמקום הנכון.
אסתר אדלר מנחה לחיזוק התא המשפחתי 052-8267090
