אפשר לעזור בלי להחליט במקומי

מאת: עמיר ברדה-בוסידן

כשאדם קרוב אומר שהוא רוצה להגיע למפגש חברתי, קל לקפוץ ישר לפתרון. בודקים איך מגיעים, מחשבים מתי כדאי לצאת, ולפעמים כבר מציעים להסיע אותו. כל זה יכול לעזור. אבל עוד לפני שפותחים את המפה, כדאי לברר מה הוא רוצה לעשות בעצמו ובאיזה חלק הוא מבקש עזרה.

נניח שהוא רוצה לנסוע באוטובוס, אבל לא בטוח איפה לרדת. כאן פשטות יכולה לשנות את השיחה. אפשר לפתוח את המפה יחד, למצוא את התחנה ולבדוק איך מזהים אותה בדרך. יכול להיות שזו כל העזרה שהוא צריך. אם הוא מבקש שנרשום לו את שם התחנה, אפשר לעשות גם את זה ולתת לו להחליט איך להמשיך.

ומה קורה אם האוטובוס לא מגיע? נחישות יכולה להיות ההחלטה שלו לנסות להגיע בכל זאת, כי חשוב לו לפגוש את החברים. תושייה יכולה להיות לבדוק אם יש קו נוסף, לשאול חבר אם אפשר להצטרף אליו לנסיעה, או להודיע שיאחר. אפשר לעזור בבירור האפשרויות ולתת לו לבחור מה מתאים לו. לפעמים, אחרי שבודקים את האפשרויות, הוא יחליט שהפעם עדיף לו לוותר. גם ההחלטה הזאת ראויה לכבוד.

כאן חשוב להבחין בין הבחירה לבין הביצוע. אפשר לבחור להגיע למפגש ולבקש עזרה בתכנון הנסיעה. אפשר גם לדעת לנסוע לבד ובכל זאת להעדיף לנסוע עם חבר. השאלה כמה עזרה לתת תלויה במה שהאדם רוצה לעשות, במה שכבר ברור לו ובמה שהוא מבקש שנעשה יחד.

גם כשאנחנו מציעים את הדרך שנראית לנו הכי נוחה, כדאי להשאיר מקום לדרך אחרת. אולי הסעה תחסוך זמן, אבל האדם מעדיף להגיע בכוחות עצמו. אולי דווקא הפעם הוא מעדיף טרמפ כי הוא עייף. כששואלים לפני שמחליטים, אפשר להתאים את העזרה לאדם ולמצב.

בפעם הבאה שאתם עומדים לסדר משהו בשביל אדם קרוב, נסו לשאול שתי שאלות. ״מה אתה רוצה שיקרה?״ ו״באיזה חלק תרצה שאעזור?״ לפעמים התשובה תהיה פשוטה בהרבה מהפתרון שכבר תכננתם.

שתפו את הפוסט

השארת תגובה

מגזין מדור לדור - גיליון החודש
מגזין מדור לדור 159
המלצות החודש
לרכישה
לרכישה
לרכישה
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
לאתר המשחקים
צור קשר
משחקי חשיבה במבצע - מודעה
עינת בכור - רוצה לנהל בראש שקט?
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן