מחקר מעניין אודות תפקוד המוח (שכתבתי בספרי) מסביר את הסיבה לכך שילד שחווה בכיתה עומס רגשי או מגיע לכיתה עם עומס רגשי מהבית, לא יכול לקלוט את החומר הנלמד. המוח מזהה תחושת לחץ או פחד כאות סכנה. במצב זה הוא עוצר את כל המערכות האחרות ומתמקד בהתמודדות מול האיום. המעברים לחלקי המוח הבודקים את החומר החדש לפני כניסתו למאגר הזיכרון – נחסמים, וכך לא מתאפשרת כניסה של מידע חדש למוח.
בי"ס מומנטום הנמצא בדלאס – ארה"ב אימץ שיטה המסתמכת על המחקר וכל ילד החווה פגיעה בכיתה משתף את המורה והיא מלווה אותו עד שיירגע ויוכל להמשיך ולקלוט את החומר.
בדומה כשילד חווה כעס מהמבוגרים שסביבו הוא נכנס למצב של הגנה ולא יכול לקלוט את הערך שהוריו רוצים להעביר לו.
מכאן אנו יכולים להסיק שאדיבות היא חלק חשוב ביותר בהעברת מסרים לילדים.
בהתייחס לכך שגם כאשר מבוגר חווה פגיעה בערך העצמי שלו, הוא נכנס לפעמים למצב הגנה – בדיוק כפי שהרגיש במצב כזה בתור ילד, נוכל להסיק שכאשר אנו מעוניינים שהשני יהיה איתנו ויקלוט את המסר שאנו רוצים להעביר לו, כדאי שנתייחס אליו באדיבות.
בשיטת אדלר ישנו מושג הנקרא תקיפות אדיבה. גם כאשר אנו רוצים לעצור את הילד מלעשות משהו, או שאנו רוצים להציב לו גבול מסוים, עדין כדאי שנשמור על האדיבות לצד התקיפות המתבקשת. זה אומר לראות אותו, ואת האנושיות שבו, להבין את הצורך שלו – אם זהו צורך בהתייחסות ואם צורך אחר של ילד, ולצד זה לשדר לו שאנו מתכוונים ברצינות. חשוב מאד שהילד לא ירגיש פחד או דחייה, כי אז יאטם לכל מסר שאנו רוצים להעביר לו באותו רגע.
גם פה כל מבוגר רוצה שקודם כל יראוהו כאדם. שיתייחסו אליו בכבוד, יבררו איתו ואז ניתן לומר לו את דעתנו בצורה עניינית ולא מתקיפה.
בהצלחה. אם תרצו להיעזר בשיטה שלי להתקדמות אישית בחיים ובזוגיות, בזמן קצר, אני מזמינה אתכם להתקשר 0528167090
