מדי שנה הרבה משפחות משנות את צורתן. כלומר – ההורים מתגרשים, אולם המשפחה אינה מתפרקת אלא משנה את צורתה. ההורים יישארו ההורים של ילדיהם תמיד, גם אם הזוגיות הגיעה אל סיומה.
המשאלה שלי היא לקדם שלום ואחווה, ופתרון סכסוכים בין בני זוג בדרך של הידברות והסכמה.
את המשאלה הזו אני מגשימה מדי יום במשרדי, ואני מאמינה שזהו לא רק מעשה אישי שעושים בני הזוג, אלא יש לכך השפעה ומעשה גם במישור החברתי הרחב.
חשיבות פתירת סכסוכים בתוך המשפחה בדרך הסכמית מלמדת את הילדים שלהם כיצד לפתור סכסוכים בדרך הנכונה והבריאה, ויש לכך השלכה גם על הילדים עצמם ולאופן פתירת המריבות שלהם עם ילדים בני גילם. התמקדות בעשיית חיבור בין אנשים, גם אם יש ביניהם קונפליקט שצריך להסדיר, מבטיח השגת סביבה חיובית ופורה לפיתוח ולצמיחה.
בגישור בני הזוג נדרשים לשתף פעולה כדי להגיע לפתרון מוסכם – שיתוף הפעולה הינו מרכיב חשוב ומהווה אמצעי להגשמת ההסדר הספציפי ולהגשמת הסדרים חברתיים רחבים יותר.
בגישור לגירושין החלק החשוב ביותר הינו פיתוח דיאלוג ותקשורת בונה בין הצדדים, ויכולת זו הינה משליכה גם על תקשורת טובה בין ההורים לילדים, בין הילדים לילדים אחרים בני גילם, והדבר משפיע על עוד ועוד מעגלים חברתיים.
דבר חשוב נוסף הינו ההשפעה על האדם עצמו – פתרון סכסוכים בדרכי שלום מעצים את האדם באופן אישי, נותן לו חוסן אישי ושלום פנימי, ועוזר לחבר בין אנשים.
כשאנו מתבוננים במשאלה של פתירת סכסוכים בדרכי שלום בתוך המשפחה, אנו מתמקדים לא רק בסיוע למשפחה עצמה, אלא בהשלכה החיובית הרחבה על המשפחה המורחבת, החברים ועל החברה כולה, ויש בכך כדי לסייע לבניית חברה טובה יותר, עם כבוד הדדי ושווה לכל אדם.
