1997 – 2023
הפעם בפינת “האור שנשאר” בחרנו להנציח את רס״ן חן בוכריס ז״ל – אדם צעיר שהשאיר אחריו אור גדול, כזה שממשיך לפעום בלב של רבים גם לאחר לכתו.
חן, בן 26 בנופלו, גדל באשדוד והחזיק בתוכו שילוב נדיר של מצוינות, צניעות ואהבת אדם. עוד לפני השירות הצבאי נכנס לכיתות של תלמידים מתקשים, ובעדינות ודיוק ידע לגעת בהם דרך ספורט, דרך התמדה, ובעיקר דרך הלב. הוא האמין בהם גם כשהם עוד לא האמינו בעצמם.
עם הגיוס המשיך את אותו קו של עשייה משמעותית: לוחם מצטיין, מפקד שמוביל בשקט, דמות שמדליקה באחרים את הניצוץ. בצנחנים, במגלן ובהמשך כסגן מפקד היחידה, תמיד היה זה שהגיע ראשון, לקח אחריות, ופעל מתוך תחושת שליחות עמוקה. עמיתיו מספרים שהמבט שלו מילא כוח, והשיחות איתו מילאו משמעות.
בין האימונים למבצעים נהג לכתוב. מחשבות, משפטי מוסר, כיווני דרך. כתב ידו היה חלק ממנו – נקי, מדויק, חד ונוגע. הפיכתו לפונט הנושא את שמו מאפשרת לעולם לפגוש שוב את האישיות שלו דרך האותיות, ולאחוז בעוד רגע קטן ממנו.
חן נפל בקרב על קיבוץ נחל עוז ב־7.10.23, יחד עם חבריו אפיק רוזנטל ויפתח יעבץ ז״ל. הם היו הראשונים שהגיעו, שהגנו, שפעלו ללא היסוס מתוך אמת פנימית עמוקה. “אין תירוצים יש תוצאות”, נהג לומר.
ובעדינות, כשאנחנו בוחרים להאיר את דמותו הפעם, אנחנו מזכירים לעצמנו שהאור שהוא יצר בחייו ממשיך להאיר גם היום, דרך מי שהכירו אותו ודרך המילים שהוא הותיר אחריו.
