מה אתם חושבים מרגיש הקוסם עם מטה הקסמים שלו בידו?
רואים אותו מנופף בו, זורק אותו מעלה, מסובב אותו ומשתעשע בו?
כנראה תחושה טובה, הוא בעצם אומר; חכו חכו, היכונו, עוד רגע אני אראה לכם מה אפשרי, אני רק בורר כרגע איזה קסם אעשה לכם ועוד רגע זה בא!
כשאנשים באים אלי עם הר של כאב, אינם יודעים איך ולאן להוביל את עצמם בתוך הכאוס שסביבם, אני מרגישה שאני מנופפת במקל שלי. משחקת איתו הנה והנה…
ולמה? מפני שאני יודעת שאני מחזיקה במקל קסמים.
אני יודעת שעוד מעט הקסם קורה.
אממה… אני צריכה דבר ראשון לזהות מי הטיפוס שיושב מולי. ברגע שאני מזהה אותו – כמו בווייז, כשהדרך נבנית מנקודה א' לב' – גם לפני נסללת דרך אל השורש של הדברים, וברור לי על מה נצטרך לעבוד.
אמנם יש טיפוסים שצריכים יותר זמן עד שיהיו מוכנים לשחרר את הכאב, אבל ברגע שיש נכונות, הדברים קורים מהר.
לפעמים החיים שנפרשים מולי כואבים ברמה שבא לי לבכות. אז, אני מרגיעה את עצמי שלכן הם פה. בשביל שכל זה יגמר. בשביל לטחון את הזבל הזה דק דק. בשביל להפסיק לשכפל את הקושי בחייהם. ואני יודעת שזה מה שהולך לקרות. ואז… אני מתמלאה בתחושה שמתמלאים הצופים כשהם צופים בקוסם.
מתוך הניסיון הרב שיש לי עם הכלים שבידי, אני יודעת שמה שהיה עד עכשיו, זה לא מה שיהיה.
מתחילים להקפיץ את הכדורים… והשינוי קורה.
אוהבת את ההפתעות שהקסם מביא עמו. זה לא עוד מטפחת ולא עוד מטבע, ואפילו לא עוד יונה… הקסם מביא איתו חיים חדשים.
רוצים להיות גם אתם קוסמים? ליחצו על הלינק. הצטרפו לוובינר הקרוב שבו תלמדו לזהות את הטיפוסים שמולכם, ועוד על קסמים..
