בשבועות האחרונים עולה בפני השאלה הזאת פעמים רבות ואני חושב שהדרך הנכונה ביותר לענות על השאלה הזאת היא להסתכל על ההיסטוריה.
כמו בכל מקרה שמכיל בתוכו פאניקה של הציבור הרחב – השוק נוטה בשלב הראשון לאחר פרוץ מלחמה להגיב בירידות, אבל מה שיותר מעניין זה מה קורה להשקעות שירדו לאחר מספר חודשים.
במשך השנים היו הרבה מלחמות וחיכוכים צבאיים בין ישראל למדינות ערב, כשבשנים האחרונות החיכוכים היו בעיקר בעקבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אין ספק כי מלחמה או מבצע גוררים אי ודאות במישור הכלכלי כאשר מלחמה או מבצע עלולים להביא לפגיעה בסקטור העסקי בישראל ולירידות בשערי המניות המקומיות ואגרות החוב.
מה לעשות עם ההשקעות שלנו בפרוץ מלחמה? תסתכלו על הנותנים בעצמכם ותחליטו! ההיסטוריה מדברת בעד עצמה:
- מלחמת לבנון השנייה: ההתאוששות בשוק ההון החלה כבר ביום הרביעי.
אחרי ארבעה ימים החיזבאללה, אשר ירה אלפי טילי גראד על ערי הצפון, ביקש מאולמרט הפסקת אש. השוק ידע את זה ולכן ההתאוששות החלה כבר ביום הרביעי אף שהלחימה בצפון נמשכה.
מדד ת"א הציג ירידה של 8% בהתחלה אך חודשיים לאחר מכן כבר הציג המדד עלייה של 16%. מסתמן כי באותה המלחמה המשקיעים הסובלניים הרוויחו לאורך זמן מאחר ששוק המניות השאיר מאחור את המלחמה וחזר לעלות. התשואה של 12 החודשים מתחילת מלחמת לבנות השנייה הייתה כ25%.
- מבצע עופרת יצוקה שעלותו היומית הישירה (לא כולל אבדן תפוקה של העסקים) נאמדה בין 100-200 מיליון שקל – סה"כ 2.4 מיליארד שקל, נערך בין התאריכים 27 בדצמבר עד 18 בינואר.
גם מבצע זה גרר בתחילה את מדד ת"א 100 לרדת 10% אך לאחר חודשיים המדד הציג עלייה של 25%.
- חומת מגן ארכה כ-42 יום וצוק איתן ארך 49 יום.
התשואה של 12 החודשים מתחילת מבצע חומת מגן הייתה כ-65% ועבור צוק איתן כ-19%.
ומה כל זה אומר על השווקים שלנו? אין ספק שיש כאן מעין "בגרות פיננסית" של המשקיע הישראלי. למעשה, עם התפתחות המדינה שלנו למה שהיא כיום, התברר יותר ויותר שלאותם מבצעים-מלחמות מקומיות לא יהיו השפעות ממשיות על הכלכלה שלנו. ואף לא על חלק נכבד מהחברות שבה. אין כאן סכנה של חסימת צינורות קיומיים למשק. העסקאות נעשות, המימון מבוצע, והמוצרים נעים בחופשיות. גם גידול משמעותי של צד ההיי-טק בייצוא, וגם הניתוק בין החזית לעורף, מקנים סוג של יציבות המאפשרת לשווקים לראות באותם אירועים פתאומיים דברים חולפים וחסרי חשיבות.
