Page 7 - medorledor_62
P. 7

‫מגזין מדור לדור‬                                          ‫זהו‪ ,‬שמעתי את המילים שהקיצו עלי את הקץ‪ .‬אתם מבינים‪,‬‬
                                                         ‫אף פעם לא הצלחתי ללמוד במסגרת לימודית‪ .‬אני הייתי ילד‬
‫במקום הנורא הזה‪ .‬אך אמא הבהירה לי שאין אף בית ספר‬        ‫פגע רע‪ .‬רציתי רק לשחק ולעשות מעשי קונדס‪ .‬נזכרתי בפעם‬
     ‫אחר שיקבל אותי‪ .‬אין לי ברירה אחרת אלא ללמוד שם‪.‬‬     ‫שהחלטתי עם חברי שמשחקים טרזן על עצי התות שבחצר‪.‬‬
                                                         ‫אני כמובן הייתי טרזן‪ ,‬רק עם הבדל מינורי‪ .‬לטרזן היה אזור‬
‫אין ברירה אחרת? בטח שיש!! החלטתי שאני בורח משם‪.‬‬
                                    ‫בהזדמנות הראשונה‪.‬‬                                           ‫חלציים‪ ,‬ולי ‪ -‬לא‪.....‬‬
                                                         ‫כשאבא שלי בא הביתה וראה את החלק התחתון שלי מציץ‬
                              ‫נסיון הבריחה הראשון כשל‪.‬‬   ‫מבין ענפי התותים‪ ,‬הוא החל לזרוק אבנים לעברי ולצעוק‬
‫בפעם השניה הצלחתי‪ .‬וכך כשאך בגדי לגופי בלבד‪ ,‬התו‬         ‫שאכנס הביתה‪ ,‬מה שלא העזתי לעשות‪ .‬הוא נעל את‬
‫חלתי ללכת הביתה‪ .‬מטלבייה דרך מחצית ירושלים לבני‬          ‫הדלת ואני השתחלתי למכונית של השכן לשנת לילה‪ ,‬עד‬
                                                         ‫שיהודה אחי הבכור פתח לי את החלון שדרכו טיפסתי אל‬
                                             ‫ברק‪ .‬ברגל‪.‬‬
                                                                                                          ‫מיטתי‪.‬‬
  ‫הלכתי עד ראשון לציון‪ .‬שלוש שעות‬                        ‫לא הייתי מסוגל להכין שיעורי בית‪ .‬אבא היה עומד מאחורי‬
  ‫של הליכה‪ .‬אכלתי תאנים שאותם‬                            ‫דוחק וגוער בי‪' :‬למה אתה לא מסיים כבר את התרגילים?‬
  ‫קטפתי מהעצים שבצדי הדרך‪ ,‬וכל‬                           ‫למה אתה לא חרוץ כמו אחיך?' ואני כבר לא הצלחתי לראות‬
  ‫הדרך שרתי שירים שאמא שרה‬                               ‫את המספרים‪ .‬כולם התבלבלו לי‪ .‬הייתי מגיע לכיתה והמורה‬
  ‫לנו בבית‪ .‬שרתי ובכיתי‪ ,‬בכיתי‬                           ‫היתה פותחת את השיעור במילים‪' :‬לוי ומזרחי‪ ,‬הכינותם את‬
  ‫ושרתי‪ .‬כשהגעתי לתחנה המרכזית‬                           ‫שיעורי הבית?' רק שמבטה היה עלי‪ .‬ואני התגמגמתי‪' :‬הכנתי‬
  ‫בראשון‪ ,‬זיהיתי נהג מונית שהיה ידיד‬
  ‫של המשפחה‪ .‬הוא נתן לי ‪ 10‬גרוש‬                                                       ‫בתנ"ך ובעברית‪ ,‬בחשבון לא'‬
  ‫שבהם קניתי לי בורקס עם חמיו‬                                                                          ‫‪'-‬ומזרחי?'‬
  ‫נדוס‪ ,‬ובשאר ‪ -‬דמי נסיעה בקו‬                                                                           ‫‪'-‬כמו לוי'‬
  ‫‪ 54‬לבני ברק‪ .‬איך שהגעתי הביתה‪,‬‬
  ‫אמא נתנה בי מבט אחד ואמרה לאבא‬                                                       ‫'לוי ומזרחי‪ ,‬צאו מהכיתה!!!'‬

            ‫בלאדינו‪' :‬אל תרביץ לילד!!'‬                   ‫ומחוץ לכיתה למדתי המון דברים‪ ,‬ברחתי לרפת של השכנה‬
                                                         ‫שם למדתי איך חולבים פרות‪ .‬למדתי איך להכין חץ וקשת‬
‫היה ברור לכולנו שסיימתי את חוק לימודי בבית הספר‪ .‬ולכן‬    ‫ועוד המון דברים מעניינים‪ .‬מנהל בית הספר‪ ,‬מר גניחוביץ‬
‫יצאתי ללמוד מקצוע‪ .‬מקצועות חופשיים קראו להם באותם‬        ‫(הייתי מתפוצץ מצחוק כל פעם למשמע שמו) שבנוסף היה‬
                                                         ‫גם צולע‪ ,‬רדף אחרי כל פעם שברחתי משטח בית הספר‪ .‬פעם‬
               ‫ימים‪ .‬ברור!! הייתי חופשי מהלימודים דרכם‪.‬‬  ‫אחת כשברחתי‪ ,‬המורה אסתר רדפה אחרי‪ .‬אך הפעם היא‬
‫למדתי נגרות על בוריה‪ ,‬סנדלרות‪ ,‬הייתי מרויח ‪ 5‬גרוש‬        ‫לא לקחה ריזיקה‪ ,‬היא הוציאה את כל הכיתה לרדוף אחרי גם‪.‬‬
‫להתקנת סוליה‪ 2.5 ,‬גרוש לתיקון עקב‪ .‬עסקתי במסגרות‬         ‫ברחתי טיפסתי והשתטחתי על גג מבנה השירותים של בית‬
‫וחרטות‪ ,‬הייתי ברינקס על אופניים עבור הדפוס הממשלתי‪,‬‬      ‫הספר‪ ,‬ובהשראת המיקום והסיטואציה והכל‪ ,‬כשהמורה רצה‬

                       ‫וכן התמחיתי בצביעה ובחשמלאות‪.‬‬                      ‫מתחתי‪ ,‬נעמדתי והשתנתי עליה בקשת‪.....‬‬
‫גם באותם ימים לא זנחתי את מעשי הקונדס‪ .‬כמו בבוקר‬
‫שהחלטתי שמגיע לי שאנשים יכבדו אותי‪ .‬התחפשתי לילד‬         ‫זה היה הקש ששבר את גב הגמל‪ .‬גניחוביץ הודיע להורים‬
‫עיוור‪ .‬קרי‪ ,‬לבשתי משקפי שמש כהות מאד וצבעתי מקל כלו‬      ‫שלי שאינני יכול להמשיך ללמוד בבית ספרו וכתב מכתב‬
‫שהו בלבן וכך בנקישות מקל על המדרכה‪ ,‬יצאתי לדרכי ליפו‪.‬‬    ‫שהקנה לי את התואר המפוקפק‪ :‬קשה חינוך‪ .‬מכתב שהוביל‬
‫על האוטובוס כולם פינו לי מקום וציקצקו בלשונם כמה מסכן‬    ‫אותי לפנימיית הילדים הנוראה הזו שבה הרגשתי כמו אוליבר‬
‫אני בגיל צעיר כל כך‪ .‬כולם ניסו לעזור לי בכל דרך והרגשתי‬
‫את מבטם עלי גם אחרי שירדתי מהאוטובוס‪ .‬עכשיו כבר פחו‬                             ‫טוויסט בסיפורו של צ'ארלס דיקנס‪.‬‬
‫דתי שמישהו יעקוב אחרי ויתפוס את התרמית‪ ,‬אז המשכתי‬        ‫החדר שניתן לי היה הראשון משמאל למשרד המנהל‪ .‬חדר‬
‫בהצגה עד לתוך חצר הסנדלריה שם זרקתי את אביזרי התו‬        ‫עם חלון זעיר מסורג‪ .‬ללא וילון‪ .‬קירות אפורים‪ ,‬מיטת ברזל עם‬
                                                         ‫כר נודף ריח איום של שתן ושמיכת צמר אפורה עליה כתבו‬
                      ‫חפושת למראה תדהמתם של חברי‪.‬‬
‫הרגשתי והבנתי איך בכל מצב ביכולתי להשפיע ולשלוט על‬                                           ‫בטוש שחור את שמי‪.‬‬
                                                         ‫בחדר האוכל נתנו לנו לאכול בצלחות אמייל וכוסות מפח‬
                                    ‫יחסם של אנשים אלי‪.‬‬   ‫בלתי שבירים‪ .‬בכיתי והתחננתי לאימי שלא תשאיר אותי‬

 ‫‪7‬‬                                                                                                          ‫גיליון ‪62‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12