Page 6 - medorledor_62
P. 6
לוליק
לוליק
בס״ד
מאת:
רבקי גורביץ
.1950הייתי ילד בן .12הספקתי להיזרק מחמישה בתי ספר שונים שבאזור מגורי .גב' רבינוביץ,
העו"ס של העירייה הגדירה אותי כ"קשה חינוך" .המוצא אחרון היה לשלוח אותי לירושלים
לפנימייה לילדים מסוגי.
אפור ומשמים .אנחנו נכנסים לתוך בניין שאמור להיות ך מגולל בפני לוליק לוי ,הזמר ,המלחין והגיטריסטכ
פנימייה לילדים אך הדממה בו מפחידה יותר מכל.
הנודע משנות ה 50,60,70-את סיפור חייו המרתק.
במשרד ,אני נחרד לפגוש אות לחיים נוספים במקום .שני הקשבתי מהופנטת לנסיבות חיים שיכולות היו
להוביל הישר לגיהנום הפשע לולא עושר ההופעות ,ההצגות כלבי זאב אימתניים נועצים בי עיניים אכזריות ונוהמים
בשקט .המנהל מחייך אלי לראשונה באותו יום ואומר והשירים של לוליק שהוצגו בפני הודות ליוטיוב ולאינטרנט
במבטא יקה כבד" :אל תפחד ,הכלבים רק מרעישים .הם וסיפרו לי סיפור של הצלחה וצמיחה מדהימים בקנה מידה
לא נושכים" בדיוני לגמרי.
כן ,בטח. "הגענו אני ואמא למבנה אבן ישן אפור וקודר בשכונת טלבייה
המנהל קורא את המכתב של העו"ס שבירושלים .עמדנו מול דלת מסיבית מפלדה וכשאני רואה את
משמיע המהומים שרק הגבירו לי את המקוש מברזל בעל פני האריה עובר לי רעד בכל גופי.
הפחד מהבאות ,ובמבט קפוא הוא
הבהיר לי' :טוב ,אתה תהיה אצלנו לאחר מספר נקישות נפתח חלון זעיר ליד הדלת ומבעדו
מציץ לעברי אדם מבוגר ,גיבן .בעל גבות עבותות שמכסות
ותלמד כמו שצריך' כמעט לגמרי זוג עיניים המביטות בי בחומרה ,אומדות אותי.
הדלת נפתחת והזקן עם הגיבנת ,המנהל ,מוביל אותנו פנימה
דרך חצר אפורה וחשופה .אין ספסל ,פרח או עץ ,הכל קודר,
6
