Page 41 - medorledor94
P. 41

‫מגזין מדור לדור‬                                               ‫לאומי"‪ .‬באותה תקופה השרות הלאומי לא היה ממוסד ובסיועו של‬
                                                              ‫דוד שעבד כמפקח במשרד החינוך הצלחתי להגיע לתפקיד של‬
                                       ‫הדרך למחילה‬            ‫מורה בבית ספר בדימונה‪ .‬דימונה הייתה אז סוף העולם‪ ,‬אבל אני‬
                                                              ‫נסעתי אליה במופגן ‪ -‬הכי רחוק שהיה אפשר"‪ .‬בדימונה נשארה‬
                        ‫בספר "הדרך למחילה" (הוצאת ספרי‬         ‫שנתיים במהלכן הקימה בעיירה סניף של תנוער הנוער "בני עקיבא"‪.‬‬
                        ‫ניב) תיאור של משפחה לאורך‬             ‫לאחר שסיימה את השרות והוסמכה כמורה עברה לירושלים‪ .‬קרוב‬
                        ‫ארבעה דורות‪ .‬הדמויות ברומן‬            ‫לארבעים שנה עבדה בהוראה‪ ,‬ניהלה בית ספר‪ ,‬לימדה ב"מכללת‬
                        ‫הזה הן דמויות של אנשים רגילים‬         ‫אפרתה"‪ ,‬והתנדבה ב"מרכז תל"ם" בו פגשה את הנערות שחיו‬

                              ‫שמשתייכים לקהילות סגורות‬                                 ‫ברחוב והיו השראה לרקע של סיפרה‪.‬‬
                        ‫ומתמודדים עם הרבה כאב‪,‬‬
                        ‫אי הבנה‪ ,‬רגשי אשמה וכעס‪ .‬מה‬                                    ‫פעילות התנדבות ארוכת שנים‬
                        ‫קורה כשהן חורגות מהקודים‬
‫המקובלים? עולמות נבנים‪ ,‬מתנפצים ונבנים מחדש‬                   ‫ההתנדבות ב"מרכז תל"ם" הייתה רק אחת משורה של פעילויות‬
‫בדרך שונה שהולמת יותר את נפשותיהן של הדמויות‪.‬‬                 ‫התנדבותרבותומגוונות‪.‬היאהייתהחברהבפורוםהישראליואחראית‬
‫מה קורה כשהעולם החרדי פוגש בחיים השיתופיים של‬                 ‫מטעמו על פרויקט "רעות" בירושלים‪ ,‬שנתן מענה לעולים החדשים‬
‫הקיבוץ? מה קורה כשערכי היהדות נבחנים דרך משקפי‬                ‫שהגיעו לארץ מבריה"מ לשעבר‪ .‬נוסף לכך התנדבה בויצ"ו לאורך‬
                                                              ‫שנים ארוכות‪ .‬ריכזה את אגף רווחת המשפחה בוויצ"ו ירושלים‬
                                              ‫הבודהיזם?‬
‫נערה מהמגזר החרדי שנמצאת בשנה האחרונה ללימודי התיכון‬                                        ‫ולאחר מכן כיהנה כיו"ר הסניף‪.‬‬
‫נדרשת על ידי אביה להפסיק את לימודיה כדי לסייע לאימה‬           ‫ואז הגיעה הקורונה‪ .‬משיגרה עמוסה של נסיעות‪ ,‬פגישות‪ ,‬פעילות‬
‫החולה להתמודד עם מטלות הבית הרבות‪ .‬בהחלטה זאת של‬              ‫חברתית ומשפחתית כמו כולנו‪ ,‬גם היא "נתקעה" בבית‪ .‬אריאלה‬
‫האב נקטעים חלומותיה של הנערה להמשיך וללמוד‬                    ‫ניצלה את הזמן הזה כדי לכתוב‪ ,‬ולאורך התקופה הזאת הספיקה‬
‫בסמינר למורות‪ .‬הנערה האומללה הופכת לעקרת הבית‬
‫וכשהיא מבינה שאביה מתכוון להשיאה לאברך כלשהו‪ ,‬היא‬                                                   ‫לכתוב שלושה ספרים‪.‬‬
‫נענית להצעת הנישואין של בחור צעיר‪ ,‬שלא שייך‬                   ‫"אני כותבת מהר"‪ ,‬היא מודה‪" ,‬ואני גם לא מחכה‪ .‬אני מתיישבת‬
‫למגזר החברתי שלה‪ ,‬ומשפחתה מחרימה אותה‪ .‬הספר מתאר‬              ‫לכתוב ברגע שהדברים עולים במוחי ‪ -‬וזה יכול להיות במהלך היום‬
‫את המהפך בחיי האישה הצעירה שעוברת לחיות בקיבוץ חילוני‪,‬‬
                                                                                     ‫או בלילה ‪ -‬אני מעלה אותם על הכתב"‪.‬‬
      ‫במערכת הקשרים שמתפתחת בינה לבין הסובבים אותה‪.‬‬           ‫את ספרה הראשון‪" ,‬שניםאשראיןבהםחפץ?" (הוצאת ספרי ניב)‬
‫"בספר רמזים לתופעות שגיליתי באופן כללי‪ .‬יש להבין שהנערות‬      ‫שנועד לאוכלוסייה מבוגרת‪ ,‬סיימה ראשון והוציאה לאור בשנת‬
‫שפגשתי בתל"ם לא היו יוצאות בשאלה‪ .‬הן לא ברחו בגלל בעיות‬
‫עם הדת‪ ,‬אלא בגלל בעיות עם המסגרות והחוקים הנוקשים‪ .‬לא‬                                                              ‫‪.2020‬‬
‫הרשו שיהיה להן טלפון או ללבוש בגדים בעלי שרוולים קצרים‪.‬‬       ‫"הרגשתי צורך לכתוב לאוכלוסייה זאת כי הכרתי אותה היטב‬
‫כשהן חרגו העדיפו המשפחות שיעזבו את הבית כדי שלא ידרדרו‬        ‫כשעבדתי ברווחה בירושלים‪ .‬פגשתי הרבה פנסיונרים‪ ,‬הגעתי לכל‬
‫את שאר הילדים או יפגעו בשידוכים שלהם‪ .‬ראיתי בנות שזרקו‬        ‫מיני תובנות וככל שאני בעצמי מגיעה לגיל הזה יש לי עוד מה לומר‪.‬‬
‫הכול‪ ,‬שהרגישו פושעות כשחיללו שבת‪ ,‬אבל במשך הזמן רבות‬          ‫מצד אחד זה נראה שבגיל הזה סיימנו הכול ‪ -‬אנחנו קצת חולים‬
‫מהן חזרו למסגרת הנורמטיבית שלהן‪ .‬חלקן הגיעו בלי תשתית של‬      ‫וקצת כואב לנו‪ ,‬יש ניתוחים והילדים כבר לא צריכים אותנו‬
‫לימודים כלל והן היו בעלות כל מיני אמונות משונות‪ .‬לי חשוב היה‬  ‫באותו אופן כבצעירותם והם מסתכלים עלינו באור קצת אחר‪,‬‬
                                                              ‫ויצאנו לפנסיה‪ .‬כשזה קורה הרבה אנשים חווים חוסר אונים‪,‬‬
                           ‫שיישארו עם ערכי המוסר והכבוד"‪.‬‬     ‫תסכול ודיכאון‪ .‬בספר אני מציעה לאותם אנשים לחפש תכלית‬
                                                              ‫לחיים‪ .‬גם כששלמה המלך היה בגיל מבוגר הוא דיבר על הימים‬
                                ‫מהם הספרים הבאים?‬             ‫האלה ושאל האם יש בהם חפץ? התשובה היא כן‪ .‬האנשים האלה‬
                                                              ‫לא חסרי אונים ויש להם עוד כוח שהוא לא מנוצל‪ .‬אולי הם‬
‫"כתבתי כבר שני ספרים‪ .‬באחד מהם אני עוסקת בפגיעה מינית‬         ‫לא יכולים לעשות בדיוק מה שעשו בשנים עברו‪ ,‬אבל יש‬
‫במשפחה חרדית‪ ,‬ובשני אני מספרת סיפור על גבר נשוי שלא‬           ‫מה לעשות – ליצור קשר יותר הדוק עם הנכדים או לפתח תחביב‬
‫מודע לבת שיש לו מחוץ לנישואים עד שהבן שלו והיא רוצים להת־‬
‫חתן‪ .‬הבן שלי בנה לי אתר אינטרנט בו אנשים כותבים את דעתם‬                                                           ‫חדש"‪.‬‬

       ‫על הספרים‪ .‬לשמחתי‪ ,‬אני מקבלת הרבה תגובות טובות"‪.‬‬

‫גיליון ‪41 94‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44