Page 35 - medorledor90
P. 35

‫מגזין מדור לדור‬                                                    ‫שלא מבינים אותם וזה מחמיר שיש נושאים כה רגישים"‪.‬‬

             ‫תמיד ידעתשאתרוצהלהיותרופאה‬                                 ‫איזהמסר את מנסה להעבירבספרך?‬
                                ‫וחוקרת סרטן?‬
                                                                ‫"המסר שאני מנסה להעביר הוא שחולה סרטן ממשיך להיות‬
                    ‫"זה פשוט קרה אחרי ההתמחות בפנימית‪,‬‬          ‫חולה גם אחרי שיצא מהחדר‪ ,‬והוא צריך תמיכה‪ .‬החולה צריך‬
                  ‫הייתי צריכה לעשות עבודת דוקטורט‪ .‬אחותי‬        ‫תמיכה החל מהמעטפת הראשונה שהיא המשפחה‪ ,‬חברים‪,‬‬
                                                                 ‫עבור דרך המעטפת השנייה של קהילה כולל רפואת קהילה‪,‬‬
                    ‫בעלת חברת תרופות הציעה לי לחקור את‬          ‫ושכבה נוספת של תמיכה מקצועית של פסיכולוגים ועובדים‬
                    ‫התרופה לסרטן הריאות‪ .‬עשינו מחקר קטן‬
                  ‫ששילב בין קרינה לתרופת הדגל בחברה של‬                ‫סוציאליים‪ .‬התקן וחצי שיש במחלקה אינם מספקים"‪.‬‬
   ‫אחותי ‪ -‬תרופה שנלחמת בתאי סרטן ריאות‪ .‬בהמשך היו התו־‬           ‫"אנחנו מנסים ללמד את החולים שלנו לא להסתכל על כל‬
  ‫צאות בסיס למחקר חולי סרטן מעי בבני אדם‪ ,‬מחקר שהתבצע‬        ‫התהליך אלא רק על השלב הבא‪ ,‬כלומר הרבה חולים שלי אמרו‬
                                                             ‫לי‪ ,‬שאם היו חושבים על כל המסע ולא על צעדי תינוק הם לא היו‬
                            ‫בבית החולים 'שיבא' תל השומר"‪.‬‬
  ‫"המחקר נותן משמעות אחרת מאשר עבודה בבית חולים‪ .‬הוא‬                                                     ‫יוצאים למסע"‪.‬‬
 ‫גרם לי להבין שהנשק הבא נגד הסרטן מתפתח בין כותלי המע־‬
  ‫בדה‪ ,‬ולא בבית חולים‪ .‬כעת שהקורונה משתוללת וכולנו עקבנו‬          ‫עד כמהאת נאמנהבספר לאירועיהמציאות?‬
  ‫אחרי המצאת החיסון‪ ,‬אפשר להבין עד כמה חשוב המחקר‪ ,‬ועד‬
                                                              ‫"הספר די נאמן למה שהתרחש בחייה של צופי שמכונה בספר‬
        ‫כמה מוגבלת היכולת של הבית חולים להגיב בכל מצב"‪.‬‬        ‫"רעות"‪ .‬הורדתי כמובן חלק מההתמודדויות של הגיבורות כדי‬
  ‫"לפני שנתיים החלטתי לפרוש מבית החולים‪ ,‬להמשיך במחקר‬
   ‫שלי ולפתוח קליניקה שמטפלת בתופעות לוואי של חולי סרטן‬                                         ‫לרכך מעט את העלילה"‪.‬‬
  ‫ומספקת תמיכה גם למשפחות החולים בבודפשט שבהונגריה‪.,‬‬            ‫"ההשראה לתמר הדמות השנייה‪ ,‬היא מאישה שהגיעה למיון‬
   ‫התמיכה תיעשה באמצעות אפליקציה פשוטה ונוחה לתפעול‪.‬‬         ‫בבית החולים לאחר ניסיון התאבדות‪ .‬היא הפכה לחברתי למשך‬
  ‫לא מדובר רק באפליקציות וטכנולוגיות חדישות‪ ,‬אלא גם בצוות‬      ‫‪ 5‬שנים‪ .‬היא הגיעה לבית החולים לאחר ניסיון התאבדות בשל‬
 ‫רפואי‪ ,‬עובדות סוציאליות וכל מי שעשויי לתמוך בחולים ובמשפ־‬     ‫חווית אונס שעברה‪ .‬היא סיפרה לי על גברים עמם יצאה‪ .‬ברגע‬
 ‫חותיהם לאחר השחרור מבתי החולים‪ .‬החזון של הקליניקה נולד‬      ‫שהם שמעו שעברה אונס‪ ,‬הם לא יכלו להתמודד עם זוגיות עמה‬
‫מהרצון שלי ליישם את כל מה שלמדתי בתחום הרפואה ובמחקר‪.‬‬           ‫וגרמו לה להרגיש שהיא סחורה פגומה‪ .‬האונס המשיך לרדוף‬
‫כרופאה אני אהיה סוג של מדריכת טיולים‪ .‬למסע הזה לא יצא רק‬    ‫אותה‪ .‬היא קראה לאונס "סרטן המוח"‪ .‬המשפט שאמרה לי מלווה‬
‫החולה‪ ,‬אלא גם משפחתו שתדע להתייצב למסע בעיניים פקוחות‬       ‫אותי שנים‪ .‬האונס היה החלק הקל לדבריה‪ ,‬אך הצביעות של הח־‬
   ‫מול כל הקשיים‪ .‬כרגע עצרה הקורונה הכול‪ ,‬אבל אני מתכוונת‬   ‫ברה היא זאת שהייתה בלתי נסבלת‪ .‬לצערי היא לא תחזור לחיים‪,‬‬
                                                               ‫אך אני מקווה שאולי אצליח להעביר את המסר שלה לקוראים‬
          ‫להמשיך ביוזמה הזאת ולהובילה גם למדינות אחרות"‪.‬‬       ‫שהוא‪" :‬לעולם אל תסתכלו על משהי שעברה אונס כקורבן או‬
‫אם היו משקיעים את המאמצים למציאת תרופה למחלת הסרטן‬
                                                                                                        ‫כמישהו פגום"‪.‬‬
      ‫כמו שמשקיעים במציאת החיסון לקורונה‪ ,‬האם לדעתך היו‬         ‫חברה שלי לא התאבדה בגלל האונס‪ ,‬היא התאבדה כי גרמו‬
                                           ‫מוצאים תרופה?‬      ‫לה להרגיש שעליה להסתירו‪ .‬בפעמים היחידות בהן חשפה את‬
                                                                ‫האונס היא הרגישה כאילו היא זאת שעומדת למשפט‪ .‬שאלו‬
   ‫"הסרטן הוא מחלה מורכבת‪ ,‬אפשר לתאר אותה כמו מלחמת‬          ‫אותה "למה לא סיפרת עד עכשיו?" וזרקו לעברה משפטים כמו‬
   ‫גרילה שתאי הסרטן מתחבאים בתוך האוכלוסייה״ (הרקמות)‪,‬‬         ‫"כל הכבוד לך שסיימת תואר משפטים אחרי כל מה שעברת״‪.‬‬
‫ובכל פעם שמצליחים להרוג‪/‬להרוס את התא הטרוריסטי מצליח‬
                                                            ‫למרות הקשייםשעברת‪ ,‬לא כל רופאה דואגתללוות‬
                  ‫הסרטן להתחמק ולהגיע בתחפושת אחרת"‪.‬‬          ‫את המטופליםשלהבכזאת מסירות‪ .‬כותבתבהש־‬
      ‫לסיום‪ ,‬איזה מסר את רוצה להעביר לחולים ומשפחותיהם?‬     ‫ראתם ספרים‪ ,‬מנסה למצוא מזור למחלהואףיוזמת‬
‫"תשמרו על אופטימיות‪ .‬דווקא בתקופה הקשה הזאת צריך הומור‬
   ‫והרבה הומור‪ .‬המילה השחוקה הזאת שנקראת 'אופטימיות' ‪-‬‬                  ‫מערך תמיכה לחוליה‪ .‬מה המקור לכך?‬

                                     ‫תשמור עליכם שפויים"‪.‬‬   ‫"המקור הוא המחלקה שלי לשעבר מחלקת המטולוגיה באיכילוב‪,‬‬
   ‫‪ 50%‬מהכנסות הספר יוקדשו לאגודת "חליל האור"‪ ,‬שמסייע‪.‬ת‬      ‫המסירות לחולים של כל אנשי הצוות החל מהסניטר ועד מנהלת‬
                                                            ‫המערך ההמטולוגי‪ .‬שם החולים מקבלים את הכבוד הראוי להם"‪.‬‬
                           ‫לחולי סרטן הדם לשקם את חייהם‪.‬‬

‫גיליון ‪35 90‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40