Page 50 - medorledor71
P. 50
במוצר יקר יותר ,כך יהיה הצרכן בררן וסלקטיבי יותר ולכן, משפטיפ -לשון הרע
החשש מפני הטעיה יקטן.
"לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא
ג .מבחן כללי של נסיבות -מדובר במבחן רחב על פי שיקול מוכר או שרות שהוא נותן ייחשבו
דעתו של בית המשפט לקבוע קיומו של חשש סביר מפני בטעות כנכס או כשרות של עוסק
הטעיה ,תוך בחינת פרמטרים שונים שאינם נמנים עם אחר או כנכס או כשרות שיש להם
המבחנים הקודמים (למשל ,ניסיונות חיקוי של המוצר
בעבר; מס' היצרנים בשוק המייצרים את אותו המוצר; קשר לעוסק אחר".
איכות המוצרים של התובע והנתבע ומידת תום הלב של
עוולה זו פירושה הטעיה צרכנית מצד עוסק ,במעשה ו/או
הנתבע). במחדל ,במטרה שייחשבו כמוצרים או שירותים של עוסק
בית המשפט העליון קבע כעקרון אחר .משול הדבר למעין "חיקוי מסחרי".
מנחה כי אין חשש להטעיה הגם
ומדובר במוצרים בעלי דמיון מסחרי הטעיה שכזו יכולה להיגרם בדרכים שונות (למשל ,שימוש
כל עוד ניתן לבדל בין מקורות המוצר בשם או לוגו/סימן דומה על גבי המוצר).
(לדוג' אריזות שונות) ,או אז לא תקום
עילה בגין גניבת עין[ע"א 945/06 במסגרת זו ,בית המשפט בוחן בין היתר
Genreral Mills Incנ' משובח את הרכיבים הבאים:
תעשיות מזון בע"מ (לא פורסם)]. יסוד המוניטין -היינו ,האם קיים מוניטין למוצר המקורי
באופן שהציבור מזהה את המוצר ,סימנו ,תיאורו או שמו
ב .תיאור מסחרי כוזב עם עסקו של הנפגע .הלכה פסוקה היא כי הזכות המוגנת
על ידי עוולת גניבת העין הינה המוניטין השייך לבעל
בסעיף 2לחוק מוגדרת עוולה זו כך:
א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע ,אשר הטובין (ליצרן או הספק) וכי המדובר בזכות קניינית .
הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון ,לגבי עסק,
יסוד ההטעיה -היינו ,האם קיים חשש סביר להטעיית
מקצוע ,נכס או שירות ,שלו או של עוסק אחר. הציבור לחשוב כי טובין של המעוול לכאורה הם בעצם של
ב) המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור
כוזב ,או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, הנפגע.
לא יישא באחריות לפי סעיף זה ,אלא-אם-כן ידע שהתיאור
המבחן להוכחת יסוד ההטעיה ,הוא מבחן
כוזב ,או שהתיאור כוזב על פניו". משולש ,המורכב משלושה רכיבים:
על בעל עסק חל איסור לפרסם מידע או לגרום לפרסום
מידע ,כאשר הוא יודע או עליו לדעת שאינו נכון ,לגבי עסק, א .מבחן המראה והצליל -כלומר האם קיים דמיון בין
מקצוע ,נכס ,שירות שלו או של אחר ,באופן הגובל בשקר המוצרים השונים ,שמותיהם ,חזותם ,באופן העלול ליצור
חשש להטעיה .המבחן ייעשה במבט רחב ביחס למוצר
במפגיע והטעיה. בכללותו ולא של רכיבים נפרדים ממנו (למשל ,בחינת שני
מוצרים העומדים על מדף במרכול ולא של מוצר בנפרד).
ג .התערבות בלתי הוגנת
ב .מבחן סוג הלקוחות וסוג הטובין -
סעיף 3לחוק קובע כי: מבחן סוג הלקוחות מורכב משני תת מבחנים:
"לא ימנע ולא יכביד עוסק ,באופן לא הוגן ,על גישה של האחד ,האם המוצרים פונים לאותו חוג לקוחות -היינו
לקוחות ,עובדים או סוכנים אל העסק ,הנכס או השירות ללקוח הסביר או שמא ללקוח מיומן ובעל מקצוע.
השני ,כיצד משפיעה זהותם של הלקוחות הנוהגים לרכוש
של עוסק אחר". את הסחורה על הסיכוי להטעיה .ככל שמדובר בחוג
לקוחות מנוסה ומקצועי ,כך מצטמצם אפוא הסיכוי
רכיבי העוולה:
להטעיה.
.1קיומם של שני עוסקים ,התובע והנתבע;
.2העוסק המעוול מונע או מכביד על גישת לקוחות ,עובדים מבחן סוג הטובין -כיצד סוד ואיכות הטובין עלולים להשפיע
או סוכנים אל עסקו או אל הנכס או השירות של התובע; על הטעית הצרכן .הרציונל הטמון בכך הוא שככל שמדובר
50
