Page 50 - medorledor71
P. 50

‫במוצר יקר יותר‪ ,‬כך יהיה הצרכן בררן וסלקטיבי יותר ולכן‪,‬‬                             ‫משפטיפ ‪ -‬לשון הרע‬
                              ‫החשש מפני הטעיה יקטן‪.‬‬
                                                           ‫"לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא‬
‫ג‪ .‬מבחן כללי של נסיבות ‪ -‬מדובר במבחן רחב על פי שיקול‬       ‫מוכר או שרות שהוא נותן ייחשבו‬
‫דעתו של בית המשפט לקבוע קיומו של חשש סביר מפני‬             ‫בטעות כנכס או כשרות של עוסק‬
‫הטעיה‪ ,‬תוך בחינת פרמטרים שונים שאינם נמנים עם‬              ‫אחר או כנכס או כשרות שיש להם‬
‫המבחנים הקודמים (למשל‪ ,‬ניסיונות חיקוי של המוצר‬
‫בעבר; מס' היצרנים בשוק המייצרים את אותו המוצר;‬                              ‫קשר לעוסק אחר"‪.‬‬
‫איכות המוצרים של התובע והנתבע ומידת תום הלב של‬
                                                         ‫עוולה זו פירושה הטעיה צרכנית מצד עוסק‪ ,‬במעשה ו‪/‬או‬
                                               ‫הנתבע)‪.‬‬   ‫במחדל‪ ,‬במטרה שייחשבו כמוצרים או שירותים של עוסק‬

  ‫בית המשפט העליון קבע כעקרון‬                                             ‫אחר‪ .‬משול הדבר למעין "חיקוי מסחרי"‪.‬‬
  ‫מנחה כי אין חשש להטעיה הגם‬
  ‫ומדובר במוצרים בעלי דמיון מסחרי‬                        ‫הטעיה שכזו יכולה להיגרם בדרכים שונות (למשל‪ ,‬שימוש‬
  ‫כל עוד ניתן לבדל בין מקורות המוצר‬                                       ‫בשם או לוגו‪/‬סימן דומה על גבי המוצר)‪.‬‬
  ‫(לדוג' אריזות שונות)‪ ,‬או אז לא תקום‬
  ‫עילה בגין גניבת עין[ע"א ‪ 945/06‬‬                        ‫במסגרת זו‪ ,‬בית המשפט בוחן בין היתר‬
  ‫‪  Genreral Mills Inc‬נ' משובח‬                                               ‫את הרכיבים הבאים‪:‬‬

     ‫תעשיות מזון בע"מ (לא פורסם)]‪.‬‬                       ‫יסוד המוניטין ‪ -‬היינו‪ ,‬האם קיים מוניטין למוצר המקורי‬
                                                         ‫באופן שהציבור מזהה את המוצר‪ ,‬סימנו‪ ,‬תיאורו או שמו‬
                   ‫ב‪ .‬תיאור מסחרי כוזב‬                   ‫עם עסקו של הנפגע‪ .‬הלכה פסוקה היא כי הזכות המוגנת‬
                                                         ‫על ידי עוולת גניבת העין הינה המוניטין השייך לבעל‬
                     ‫בסעיף ‪ 2‬לחוק מוגדרת עוולה זו כך‪:‬‬
‫א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע‪ ,‬אשר‬             ‫הטובין (ליצרן או הספק) וכי המדובר בזכות קניינית‪ .‬‬
‫הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון‪ ,‬לגבי עסק‪,‬‬
                                                         ‫יסוד ההטעיה ‪ -‬היינו‪ ,‬האם קיים חשש סביר להטעיית‬
            ‫מקצוע‪ ,‬נכס או שירות‪ ,‬שלו או של עוסק אחר‪.‬‬     ‫הציבור לחשוב כי טובין של המעוול לכאורה הם בעצם של‬
‫ב) המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור‬
‫כוזב‪ ,‬או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור‪,‬‬                                                       ‫הנפגע‪.‬‬
‫לא יישא באחריות לפי סעיף זה‪ ,‬אלא‪-‬אם‪-‬כן ידע שהתיאור‬
                                                         ‫המבחן להוכחת יסוד ההטעיה‪ ,‬הוא מבחן‬
                        ‫כוזב‪ ,‬או שהתיאור כוזב על פניו‪".‬‬        ‫משולש‪ ,‬המורכב משלושה רכיבים‪:‬‬
‫על בעל עסק חל איסור לפרסם מידע או לגרום לפרסום‬
‫מידע‪ ,‬כאשר הוא יודע או עליו לדעת שאינו נכון‪ ,‬לגבי עסק‪,‬‬   ‫א‪ .‬מבחן המראה והצליל ‪ -‬כלומר האם קיים דמיון בין‬
‫מקצוע‪ ,‬נכס‪ ,‬שירות שלו או של אחר‪ ,‬באופן הגובל בשקר‬        ‫המוצרים השונים‪ ,‬שמותיהם‪ ,‬חזותם‪ ,‬באופן העלול ליצור‬
                                                         ‫חשש להטעיה‪ .‬המבחן ייעשה במבט רחב ביחס למוצר‬
                                       ‫במפגיע והטעיה‪.‬‬    ‫בכללותו ולא של רכיבים נפרדים ממנו (למשל‪ ,‬בחינת שני‬
                                                         ‫מוצרים העומדים על מדף במרכול ולא של מוצר בנפרד)‪.‬‬
                ‫ג‪ .‬התערבות בלתי הוגנת‬
                                                                               ‫ב‪ .‬מבחן סוג הלקוחות וסוג הטובין ‪-‬‬
                                   ‫סעיף ‪ 3‬לחוק קובע כי‪:‬‬             ‫מבחן סוג הלקוחות מורכב משני תת מבחנים‪:‬‬
‫"לא ימנע ולא יכביד עוסק‪ ,‬באופן לא הוגן‪ ,‬על גישה של‬       ‫האחד‪ ,‬האם המוצרים פונים לאותו חוג לקוחות ‪ -‬היינו‬
‫לקוחות‪ ,‬עובדים או סוכנים אל העסק‪ ,‬הנכס או השירות‬                 ‫ללקוח הסביר או שמא ללקוח מיומן ובעל מקצוע‪.‬‬
                                                         ‫השני‪ ,‬כיצד משפיעה זהותם של הלקוחות הנוהגים לרכוש‬
                                        ‫של עוסק אחר"‪.‬‬    ‫את הסחורה על הסיכוי להטעיה‪ .‬ככל שמדובר בחוג‬
                                                         ‫לקוחות מנוסה ומקצועי‪ ,‬כך מצטמצם אפוא הסיכוי‬
                          ‫רכיבי העוולה‪:‬‬
                                                                                                        ‫להטעיה‪.‬‬
              ‫‪ .1‬קיומם של שני עוסקים‪ ,‬התובע והנתבע;‪ ‬‬
‫‪ .2‬העוסק המעוול מונע או מכביד על גישת לקוחות‪ ,‬עובדים‬     ‫מבחן סוג הטובין ‪ -‬כיצד סוד ואיכות הטובין עלולים להשפיע‬
 ‫או סוכנים אל עסקו או אל הנכס או השירות של התובע;‪ ‬‬       ‫על הטעית הצרכן‪ .‬הרציונל הטמון בכך הוא שככל שמדובר‬

                                                         ‫‪50‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55