Page 56 - medorledor65
P. 56
משם ארגזים של אוכל .באה שובן של השכונות הנעלמות של ירושלים
משאית והורידה ארגז של בולי
ביף .הילדים רצו לאכול וסבא זה היה בשבילי קרש הצלה .החלטתי לכתוב את הספר רעיס
שלי אמר 'לא' כי הבשר של מחדש ,מפרספקטיבה מבוגרת יותר .בכתיבה בכיתי
הבריטים לא כשר .הסבתא
שלי התעצבנה ואמרה' :אתה והתרגשתי .הספר הזה זה כל מי שאני".
אל תאכל ,תן להם לאכול .הם
רעבים' .אני חושב שהסיפור עורך הספר הוא שמעון ריקלין ,חתן פרס ראש הממשלה
הזה ממחיש את הנקודה לספרות עברית ,מי שהיה אחד העורכים של שרית ישי לוי
שקיימת עד היום .על דבקות
ברב המכר "מלכת היופי של ירושלים".
בדת על חשבון החיים".
איך הייתה העבודה עם ריקלין?
קטמון בלב
"מאוד מעניינת .מאוד רציתי לעבוד איתו בגלל הערכתי הרבה
עוד הוכחה לכך שדם ירושלמי זורם בעורקיו של ניר נעוצה לספר 'מלכת היופי של ירושלים' והדמיון מבחינת רקע
באהדתו להפועל קטמון ,קבוצת האוהדים שהיא לא ההיסטורי לסיפור שלי .כשפניתי אליו הוא אמר לי שהוא מאוד
עסוק ואם יש לי זמן שאפנה אליו עוד ארבעה חודשים .חיכיתי
המיינסטרים הירושלמי שהוא בית"ר ירושלים. כי הייתה לי תחושה שהוא האיש הנכון והתחושה הזו הוכיחה
"זו קבוצה שיש בה רק אהבה" ,הוא אומר ומחייך" .בקטמון את עצמה .עבדנו יחד למעלה משנה".
באים למגרש מאהבה ומוחאים כפיים לקבוצה ,גם אם היא
הפסידה .5:0לפעמים אני מגיע למשחקים עם אשתי והילד, הסיפור כולל דמויות ממגוון רחב של תרבויות,
שפה ,השכלה .איך הצלחת לשזור אותן לסיפור
מה שלא יעלה על דעתי לעשות במשחקים אחרים".
אחד?
אתה מדבר על ירושלים ושומעים בקול שלך
שאתה ממש אוהב אותה .יש סיכוי לקאמבק? "יש שלושה אחים שהם גיבורי הספר .אבל מה שמיוחד זה
שכל פרק כתוב בגוף ראשון ויש מספרים שונים שהם לאו
"אולי ,אי אפשר לדעת .אני מאוד אוהב את העיר הזו ומקפיד דווקא הגיבורים .אני למעשה לא הסופר אלא העורך של
לפחות פעם בשבוע להגיע אליה לבקר את אבא שלי הספר כי כל דמות מספרת את עצמה בשפה המיוחדת לה .זה
ולהסתובב בסמטאות שלה ותמיד חוזר עם טעם של עוד.
ירושלים היא אחת הערים היפות בעולם .אנשים טובים ,מזג סוד הקסם של הספר".
אוויר מושלם ,אך יש שם המון אתגרים ניהוליים .לצערי ,רוב
רובם של הילדים מהמחזור שלי בבית הספר עזבו את העיר. נכתבו הרבה ספרים על ירושלים .מה הייחודיות
אבל עם זאת ,דבר אחד בטוח ,ירושלים לא עזבה אף אחד של הספר שלך?
מהם". "מעבר לסיפור האנושי שבו ,יש כאן בפעם הראשונה את
הסיפור של השכונות הנעלמות .רבות נכתב וסופר למשל על
ימין משה ומשכנות שאננים .כל ילד שמע על השכונות האלה
אבל מה אנחנו יודעים על שכונת הפחים? האם ידעת למשל
שהסינמטק נבנה על חורבות שכונת שמעה לפני שקראת
את הספר?".
נשמע שאתה אוהב את ירושלים מדוע עזבת?
"ירושלים זורמת בדם שלי והייתי בטוח שכל החיים אתגורר
בה ,לצערי שיקולי פרנסה אילצו אותי ואת אשתי לעבור
למרכז".
מה דעתך על ההתחרדות של העיר?
"בלי להיכנס לפוליטיקה אני יכול להגיד שחבל לי מאוד על
מה שקורה לעיר הזו .זו עיר ענייה שנגררת לקיצוניות ולא
מצליחה להתרומם .בספר אני מספר על סבא שלי ,נסים כהן,
שהיה רב מקובל .באותו שבוע גורלי שבו בן אחד נפל ,השני
נפל בשבי והשלישי נעדר ,ירושלים הייתה במצור והמשפחה
גוועה ברעב .הפלמ"ח שחרר מחסנים של הבריטים והביא
56