Page 7 - medorledor59
P. 7
מגזין מדור לדור
בס"דהמצשלפחחתיה למבנחודתש
רמיאבקתי :גורביץ
את הסיפור שלי אני דווקא בוחרת להתחיל מהסוף.
ישבתי לפני כמה ימים עם בני בן ה .7-והתייעצתי אתו לגבי דילמה עסקית .ממתי
לוקחים ילד בן שבע לייעוץ עסקי ,אתם שואלים? -תשמעו את התובנה שלו ותחליטו
לעזור לנו לעשות זאת. בעצמכם!
בני המשפחה המורחבת נכנסו להלם ממותו של אבי.
הם המשיכו בקיפאון שלהם ,והתנערו ממנו לגמרי .לא ני" :מה אתה אומר ,ילד ,איך אני אביא המוןא
רצו כל קשר לשבר הנורא שפקד אותנו .כעסתי על לקוחות לעסק החדש שלי" :איריס מלווה
ליצירת משפחה"? למה לא באים אלי מלא,
מלא לקוחות? מה נראה לך שאני צריכה לעשות?
כולם מאד .לא הצלחתי להבין איך עולם המבוגרים, "אמא ,את צריכה לדבר אליהם יפה .ובעיקר בעיקר את
משפחתי הקרובה ,יכולים להתעלם מאלמנה וארבע צריכה להקשיב להם .את בקושי צריכה לדבר .את רק
ילדות קטנות ...לא הצלחתי לתפוס איך הם לא באים
מידי פעם רק לקחת אותנו לגלידה /טיול /פארק צריכה להקשיב .פשוט להקשיב".
השני משלושת המאורות הגדולים שבחיי ,שהראשון שעשועים( .משהו שלמען האמת ,היום כאמא עוד
יותר קשה לי לתפוס) בעיקר צברתי כעסים על דודי בהם הוא רזי ,אישי .והשלישית היא ביתי.
בני בכורי האהוב הוא הילד שלי בכל צורה ואופן ומשפחתו ,שאיתם היה לי יחס קרוב מאד .הם חתכו כל
קשר לגמרי. שתסתכלו בזה ,למעט עובדה קטנה אחת.
הבן שלנו הגיע אלינו בתהליך של אימוץ בין ארצי והפך טיפלתי במורסת הכעסים הזו רק לקראת נישואי ,שנים
רבות מאד ( 27שנים) אחר כך. למרכז חיינו כשהיה בן שנתיים בלבד.
הפכתי לילדה שמנסה לשרוד ביום יום .עושה קניות ועכשיו אני יכולה להתחיל מתחילתו של
לבית ולאחיותי בתקציב מינימלי ,מעירה את אחיותי הסיפור שלי.
בבוקר ,מלבישה ,מכינה ומאכילה אותן ארוחת בוקר,
מוציאה אותן לבתי הספר ולגן ואז מתארגנת לבית נולדתי ב ,1967-הבכורה מבין ארבעת אחיותי .אבא היה
בן למשפחה ניצולת שואה .אבא היה הרוח החיה ,המארגן
הספר בעצמי .אימי עבדה כאחות הרבה מאד לילות. של כל מסיבה משפחתית .כל טיול או פיקניק משפחתי,
מצאתי את עצמי עובדת אחרי הצהרים ובערבים כדי אבא היה האחראי המארגן והיוצר שלהם .הייתי
להביא כסף הביתה ולעזור לאימי לעמוד על הרגליים קרובה במיוחד למשפחתו של דודי -אחיו של אבי.
כלכלית .לאט לאט הצלחתי להביא נורמה ושגרה לתא
המשפחתי הקטן שלי .אמא התאוששה גם היא ועם ביליתי בביתם שבדרום לפחות פעם בחודש.
השנים הלכה ללמוד רפואה משלימה ועזרה להרבה כשהייתי בת שלוש עשרה ,נפטר אבי כשהיה בהמתנה
מאד אנשים .כל השנים היא עבדה משמרות רבות לצנתור לב .אחותי הקטנה היתה פחות מבת שנתיים.
אמי ,שהייתה בת ארבעים ,אחות במקצועה ,נכנסה
בבית החולים ועם הזמן התחלנו לנשום כלכלית. להלם גדול ותפקדה גם בבית וגם בעבודה ממקום של
בצבא גוייסתי למשטרה הצבאית .רוב שירותי היה
בכלא נשים .לא הבנתי אז למה צה"ל החליט שאני הישרדות.
מתאימה להיות 'בייביסיטר' לילדות בנות 18שסחרו לקחתי אני על עצמי את תפקיד האב והאם במשפחתי,
ילדה בת שלוש עשרה .לא היה אף אחד אחר שבחר
גיליון 7 59