Page 55 - medorledor58
P. 55
מגזין מדור לדור באנשים בתחבורה ציבורית ,ברכבות תחתיות ,פארקים,
לראות איך איש שמן אוכל כריך ואיך איש רזה אוכל אותו
הספר השני שלי בן 309 כריך ,מנסה להאזין לשיחת טלפון בנייד (זה ממש לא מנומס,
העמודים יוצא לאור ,האם זה אבל הסקרנות שלי לא נותנת לי מנוח) ,לדמיין או לנחש את
אמיתי? אני צריכה לצבוט את החיים שלהם ,מנסה לתפוס מבטם ותנועתם לדמות הבאה
שלי .אני גם אוהבת טיולים בארץ ,נופים ,בתים ישנים
עצמי לוודא שזה לא חלום". ומסתוריים עם טיח מתקלף ,גינה פראית ,עזובה כשהאוזן
שלי שומעת את הספור הנסתר .רחובות בהם עצים זקנים
"היה שלב שהוריי רצו לעלות
לארץ וזה לא התאפשר ,אחרי ומדרכה עם שלולית בחורף .
כן הם אמרו שהם מבוגרים
מדי כדי להתחיל מחדש .מגיל "אני מתנדבת בארגון למלחמה בסרטן ,תורמת טיפולים
15חלמתי על ישראל ותכננתי קוסמטיים לקהילת נשים מחלימות מסרטן ובזמן שמסכת
אפילו לברוח מעבר לחומות היופי על פניהן אני קוראת להם סיפורים הומוריסטיים מהספר
הברזל של צ'אושסקו .על לימודים גבוהים ויתרתי כי ידעתי הראשון שלי "רק לא תה" .נותנת להן רגע של נחת ובדרך כלל
שאם אתחיל ללמוד משהו רציני אצטרך לוותר על העלייה
הן מבקשות לרכוש את הספר".
לארץ לכמה שנים טובות".
"מה שאת רוצה" הוא קובץ הסיפורים השני שכתבה אגי רגנר.
להיות קרובה לאותיות הדפוס ספרה הראשון "רק לא תה" (סטימצקי )2013 ,סחף אחריו
קשת רחבה של קוראים שביקשו עוד ,וכעת היא שמחה
"אחרי התיכון ללא מקצוע ממשי ניגשתי לבית הדפוס של 'סטו להגיש לכם סיפורים נוספים וכבר עובדת על ספרה השלישי.
מרה' וביקשתי עבודה ללא תשלום .לא שינה לי מה לעשות רק
להיות קרובה לאותיות ולבריאה של המילה המודפסת .סידרתי אגי רגנר מספרת" :מאז ומתמיד אני זוכרת שרציתי לכתוב,
דפים שיצאו מהדפוס .עמדתי שעות ליד הבחורים שעבדו אך השפה הייתה נגדי .זה נשמע מוזר ,אך אני אסביר מה זה
ידנית על העימוד של העיתון המקומי .עכשיו כשאני מדברת אומר .נולדתי ברומניה טרנסילבניה ישירות לשתי שפות
על זה אני לא מבינה איך כשעליתי לארץ שכחתי מהכול לכול כשבבית דיברו הונגרית ,בגן ובבית הספר דיברו רומנית .שתי
השפות שונות האחת מהשנייה .השפה השלטת הייתה
כך הרבה שנים".
הונגרית והשפה שבה למדתי בבית הספר היתה רומנית.
"בגיל 19ביקשתי לעלות לארץ ,אבל לא קיבלתי אישור .היה
עליי ללמוד משהו כדי להעביר את הזמן עד להשגת האישורים "בכיתה גימל קראתי את הספר של אלכסנדר דומה "הרוזן
לעלייה לארץ .מצאתי קורס לספרנות לחנויות ספרים ממונטה קריסטו" כמה וכמה פעמים .כה אהבתי אותו עד
בבוקרשט .זה התאים לי כמו כפפה ליד ,סוף סוף הייתי בקרבת שהחלטתי לכתוב לו המשך .אבא שלי הזמין לי בבית דפוס
ספרים מיד ראשונה וכך ביליתי שנה מופלאה בבוקרשט ,עיר מחברת מיוחדת עבה במיוחד בצבע סגול כהה שעד היום אני
הבירה .מאוחר יותר כשעבדתי בפועל וכשביקשתי שוב לעלות זוכרת .בזמנים ההם אפילו מחברת עבה אי אפשר היה להשיג
לישראל סחבתי על גבי ספרים מחנות לחנות כי המפלגה בחנויות .כתבתי המשך לרומן שאז נחשב במושגים שלנו רב
הקומוניסטית אמרה" :מי שמבקש לעזוב את גן העדן מכר .את המחברת שמרתי שנים רבות ,אבל כשעליתי לארץ
הקומוניסטי למען הציונים לא מגיע לו למכור ספרים ,מגיע לו בשנת 1974לא הרשו הרשויות להוציא מרומניה שום דבר
בקושי להיות סבל" .כמה חודשים הייתי סבל ,אך לא ויתרתי. כתוב בכתב יד והמחברת כנראה נזרקה לפח.
"עליתי לארץ ב 1974 -מטרנסילבניה סטו מרה SATU MARE "בתיכון כתבתי שירים ברומנית שהופיעו בעיתון בית הספר.
בהונגרית .SZATMARהגעתי לקיבוץ עין-המפרץ ובאולפן בלילות חלמתי בהונגרית וביום כתבתי ברומנית לדרישת
פגשתי בחורה מבודפשט שהותירה חותם על חי .היא דרבנה השלטון הקומוניסטי .אהבת חיי היו חנויות הספרים,
אותי לקרוא ספרים בשפת אימי-הונגרית אותה דיברתי ,אך תיאטראות ובתי הקולנוע כשחבריי ואני חיפשנו את האמת
ידעתי בקושי לקרוא. בנרות בין ומאחורי השורות.
"באולפן למדנו עברית ועם החברים דיברתי רומנית .ערבוביית "לפני שעליתי לארץ בגיל 19-20ניסיתי ללמוד עברית .אז
השפות האלה לא ממש עזרה לי ללמוד עברית כראוי .את משימה זאת נראתה לי בלתי אפשרית .אחרי השיעורים הייתי
התשוקה לכתוב קברתי עמוק עמוק בחלקים נסתרים בתוכי. חוזרת הביתה כשדמעות בעיניי ואמרתי לאימי" :את השפה
הזאת אני לא אצליח ללמוד לעולם" .זה מה שאמרתי לה והנה
החתן המיועד
גיליון 58
"כשעבדתי ולמדתי בקיבוץ מצאתי גם את החתן המיוחל .כדי
לדייק יותר ,הרעיון לחפש חבר היה של החברה החדשה
55
