Page 6 - medorledor154
P. 6
פינת החודש
שונות לסיסמה יפה .זו בעיקר הזמנה לשנות את כיוון המאמץ.
במקום לבקש מאדם אוטיסטי להיות כל
הזמן יותר דומה לנו ,אפשר להתחיל
לשאול איך אנחנו יוצרים מרחב שבו הוא
לא חייב להסתיר כל כך הרבה כדי להרגיש
שייך.
מרחב כזה לא תמיד דורש מהפכה גדולה .לפעמים הוא מתחיל עמיר ברדה
בדברים פשוטים מאוד :לשאול במקום לנחש ,להסביר במקום
לרמוז ,לא לפרש שקט כחוסר עניין ,לא לפרש ישירות כחוצפה ,לא ום הגאווה האוטיסטי ,המצוין מדי שנה ב 18ביוני,י
להיבהל מצורך בוויסות ,ולא למדוד קשר אנושי רק לפי קשר עין,
מזמין אותנו לדבר על אוטיזם מזווית מעט אחרת,
שיחת חולין או חיוך חברתי בזמן הנכון. לא דרך עוד רשימת קשיים ולא דרך עוד ניסיון
להסביר כיצד האדם האוטיסטי אמור להשתלב טוב יותר
גאווה אוטיסטית אינה אומרת שכל אדם אוטיסטי חווה את העולם
באותו אופן .להפך ,היא מזכירה לנו שהרצף האוטיסטי הוא רצף בעולם שנבנה לפי כללים שלא תמיד מתאימים לו.
אנושי רחב ,מגוון ומורכב ,שיש בו כוחות ,רגישויות ,קשיים ,עומקים,
אולי הגיע הזמן להפוך את השאלה ולשאול משהו פחות
סגנונות חשיבה וצורות תקשורת שונות. נוח:
אבל מעל הכל ,יש בו בני אדם. מה אנחנו צריכים ללמוד כדי להשתלב טוב יותר בעולם שלו?
במשך שנים רבות השיח על אוטיזם התמקד בעיקר באדם
ולבני אדם לא מספיק שנסכים שהם קיימים .הם צריכים להרגיש האוטיסטי עצמו .איך הוא מתקשר ,איך הוא מבין רמזים ,איך הוא
שיש להם מקום ,ושלא כל כניסה למרחב חברתי מחייבת אותם יוצר קשר עין ,איך הוא מסתגל למסגרת ,ואיך הוא מצליח להתנהל
להשאיר חלקים מעצמם בחוץ. בתוך סיטואציה חברתית שמבחינת הסביבה נחשבת רגילה.
השאלות האלה חשובות ,אבל הן מספרות רק חצי מהסיפור ,כי
אולי זה המבחן האמיתי של יום הגאווה האוטיסטי: תקשורת היא אף פעם לא פעולה של צד אחד אלא מרחב שנוצר בין
שני אנשים .אם יש קצר בתקשורת ,לא בטוח שהבעיה נמצאת רק
לא כמה יפה נדבר על קבלה ביום אחד בשנה ,אלא כמה נהיה אצל מי שמדבר אחרת .לפעמים הקושי נמצא גם אצל מי שמצפה
מוכנים לשנות את צורת ההקשבה שלנו בשאר ימות השנה.
שכל שיחה תתנהל רק לפי הכללים שהוא מכיר.
כי שייכות אמיתית לא מתחילה בזה שהאדם השונה לומד להתאים
את עצמו אלינו .היא מתחילה ברגע שבו גם אנחנו מוכנים להתקרב הרבה אנשים אוטיסטים משקיעים מאמץ עצום בתרגום עצמי .הם
לומדים לחייך בזמן הנכון ,לענות בקצב הנכון ,להסתיר עומס חושי,
צעד אחד לעברו. להתאפק מול הצפה ,להבין בדיחה שלא באמת הייתה ברורה להם,
ולהעמיד פנים שהכל בסדר גם כשהגוף שלהם כבר מזמן אומר
עמיר ברדה -מייסד ומנכ״ל המפתח למעורבות בקהילה – המרכז
לפיתוח תקשורת חברתית. אחרת.
[email protected] 051-5151126 מבחוץ זה נראה כמו תפקוד.
על המומחה מבפנים זה עלול להיות עייפות עמוקה.
סרוק אותי כאן בדיוק נכנסת המשמעות של גאווה אוטיסטית .לא כדרישה
למחיאות כפיים ,לא כאמירה שאין קשיים ,ולא כניסיון להפוך
6

