Page 18 - medorledor154
P. 18
ככל שאני מתבגרת ,אני מגלה שהדהוד פועל גם בכיוון ההפוך .לא משפחה
רק ההורים מהדהדים בילדיהם ,אלא גם הילדים מהדהדים
בהוריהם .שיחה עם בן בוגר ,מפגש עם נכד ,או תובנה שנולדת מתוך הדהוד
קשר משפחתי ,ממשיכים ללוות אותנו הרבה אחרי שהרגע חולף. רונית נוי
אולי זו אחת המתנות הגדולות של החיים.
ש רגעים בחיים שחולפים תוך שניות ,אבל נשאריםי
הידיעה שלא כל דבר חייב להיות מושלם .שלא כל שיחה חייבת איתנו שנים.
להיות מדויקת .אבל כדאי שנזכור שלמילים שלנו יש משקל, מילה שנאמרה בדרך אגב .מבט .חיבוק .מחמאה .ביקורת.
לנוכחות שלנו יש משמעות ,ולקשר שאנחנו בונים יש יכולת להדהד
לא פעם אני פוגשת אנשים מבוגרים שעדיין זוכרים משפט שאמר
הרבה מעבר לרגע שבו נוצר. להם אחד ההורים בילדותם .לפעמים זה משפט שבנה בהם ביטחון
ואמונה בעצמם ,ולפעמים משפט שהותיר ספק או כאב .ההורה
כי בסופו של דבר ,לא תמיד נזכור את כל מה שאמרנו.
אבל לעיתים קרובות מאוד ,יישאר ההדהוד. עצמו ,ברוב המקרים ,כלל אינו זוכר שאמר אותו.
רונית נוי ,ההורה שאני חולם להיות - וזה בדיוק כוחו של ההדהוד.
מרצה ,מלווה ומאמנת משפחות.
אנחנו נוטים לחשוב שההשפעה שלנו נמדדת במעשים גדולים,
[email protected] I 054-665-1117 בהחלטות משמעותיות או ברגעים מיוחדים ,אך פעמים רבות,
על המומחית דווקא הדברים הקטנים הם אלה שממשיכים להדהד לאורך זמן.
בהורות ,כמו במערכות יחסים בכלל ,אנחנו לא תמיד יודעים מה
סרוק אותי יישאר בליבו של האדם שמולנו .לא תמיד נדע איזה משפט ילווה
אותו שנים קדימה ,איזה מבט יעניק לו תחושת שייכות ,ואיזו תגובה
תעניק לו אומץ לבחור את דרכו.
לפני שנים אמר לי אחד מבניי משפט קצר .אינני זוכרת היום את כל
ההקשר שבו נאמר ,ואפילו לא את המילים המדויקות ,אבל אני
זוכרת היטב את התחושה שנשארה בי .מאז אני נזכרת שוב ושוב
שלא רק אנחנו מעצבים את ילדינו -גם הם מעצבים אותנו .לא רק
אנחנו משאירים בהם חותם ,אלא גם הם מותירים בנו הדהוד
שנשאר הרבה אחרי שהרגע חולף.
הדהוד אינו העתקה .הילדים שלנו אינם
הופכים להיות אנחנו .הם בונים את חייהם,
את בחירותיהם ואת זהותם .ובכל זאת,
משהו מאיתנו ממשיך ללכת איתם .ערך
שהעברנו ,תחושת ביטחון שנטענו ,דרך
שבה לימדנו אותם להסתכל על עצמם
ועל העולם.
18

