Page 18 - medorledor154
P. 18

‫ככל שאני מתבגרת‪ ,‬אני מגלה שהדהוד פועל גם בכיוון ההפוך‪ .‬לא‬                                           ‫משפחה‬
‫רק ההורים מהדהדים בילדיהם‪ ,‬אלא גם הילדים מהדהדים‬
‫בהוריהם‪ .‬שיחה עם בן בוגר‪ ,‬מפגש עם נכד‪ ,‬או תובנה שנולדת מתוך‬                ‫הדהוד‬

 ‫קשר משפחתי‪ ,‬ממשיכים ללוות אותנו הרבה אחרי שהרגע חולף‪.‬‬                                                           ‫רונית נוי‬
                     ‫אולי זו אחת המתנות הגדולות של החיים‪.‬‬
                                                             ‫ש רגעים בחיים שחולפים תוך שניות‪ ,‬אבל נשאריםי‬
‫הידיעה שלא כל דבר חייב להיות מושלם‪ .‬שלא כל שיחה חייבת‬                                            ‫איתנו שנים‪.‬‬
‫להיות מדויקת‪ .‬אבל כדאי שנזכור שלמילים שלנו יש משקל‪,‬‬                 ‫מילה שנאמרה בדרך אגב‪ .‬מבט‪ .‬חיבוק‪ .‬מחמאה‪ .‬ביקורת‪.‬‬
‫לנוכחות שלנו יש משמעות‪ ,‬ולקשר שאנחנו בונים יש יכולת להדהד‬
                                                             ‫לא פעם אני פוגשת אנשים מבוגרים שעדיין זוכרים משפט שאמר‬
                                 ‫הרבה מעבר לרגע שבו נוצר‪.‬‬    ‫להם אחד ההורים בילדותם‪ .‬לפעמים זה משפט שבנה בהם ביטחון‬
                                                             ‫ואמונה בעצמם‪ ,‬ולפעמים משפט שהותיר ספק או כאב‪ .‬ההורה‬
          ‫כי בסופו של דבר‪ ,‬לא תמיד נזכור את כל מה שאמרנו‪.‬‬
                  ‫אבל לעיתים קרובות מאוד‪ ,‬יישאר ההדהוד‪.‬‬                     ‫עצמו‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬כלל אינו זוכר שאמר אותו‪.‬‬

                      ‫רונית נוי‪ ,‬ההורה שאני חולם להיות ‪-‬‬                              ‫וזה בדיוק כוחו של ההדהוד‪.‬‬
                          ‫מרצה‪ ,‬מלווה ומאמנת משפחות‪.‬‬
                                                             ‫אנחנו נוטים לחשוב שההשפעה שלנו נמדדת במעשים גדולים‪,‬‬
          ‫‪[email protected] I 054-665-1117‬‬                ‫בהחלטות משמעותיות או ברגעים מיוחדים‪ ,‬אך פעמים רבות‪,‬‬

    ‫על המומחית‬                                                ‫דווקא הדברים הקטנים הם אלה שממשיכים להדהד לאורך זמן‪.‬‬
                                                             ‫בהורות‪ ,‬כמו במערכות יחסים בכלל‪ ,‬אנחנו לא תמיד יודעים מה‬
‫סרוק אותי‬                                                    ‫יישאר בליבו של האדם שמולנו‪ .‬לא תמיד נדע איזה משפט ילווה‬
                                                             ‫אותו שנים קדימה‪ ,‬איזה מבט יעניק לו תחושת שייכות‪ ,‬ואיזו תגובה‬

                                                                                           ‫תעניק לו אומץ לבחור את דרכו‪.‬‬

                                                             ‫לפני שנים אמר לי אחד מבניי משפט קצר‪ .‬אינני זוכרת היום את כל‬
                                                             ‫ההקשר שבו נאמר‪ ,‬ואפילו לא את המילים המדויקות‪ ,‬אבל אני‬
                                                             ‫זוכרת היטב את התחושה שנשארה בי‪ .‬מאז אני נזכרת שוב ושוב‬
                                                             ‫שלא רק אנחנו מעצבים את ילדינו ‪ -‬גם הם מעצבים אותנו‪ .‬לא רק‬
                                                             ‫אנחנו משאירים בהם חותם‪ ,‬אלא גם הם מותירים בנו הדהוד‬

                                                                                         ‫שנשאר הרבה אחרי שהרגע חולף‪.‬‬

                                                                ‫הדהוד אינו העתקה‪ .‬הילדים שלנו אינם‬
                                                                ‫הופכים להיות אנחנו‪ .‬הם בונים את חייהם‪,‬‬
                                                                ‫את בחירותיהם ואת זהותם‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬
                                                                ‫משהו מאיתנו ממשיך ללכת איתם‪ .‬ערך‬
                                                                ‫שהעברנו‪ ,‬תחושת ביטחון שנטענו‪ ,‬דרך‬
                                                                ‫שבה לימדנו אותם להסתכל על עצמם‬

                                                                                            ‫ועל העולם‪.‬‬

                                                             ‫‪18‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23