Page 21 - medorledor133
P. 21
מגזין מדור לדור גיליון 133
למחרת ,יום ראשון ,עם כל הכאב היה עליי ללכת לעבודה ,באותם
ימים עדין הייתי מורה .מכיוון שאין ימי אבל מוכרים לפי החוק על
חיות מחמד ,התייצבתי בבית הספר ללמד כהרגלי ,והפעם כל
שיעור ספרות – המקצוע אותו לימדתי ,נפתח בבכי שלי על טייגר
החתול שהלך מבלי שוב .התלמידים היו מאוד אמפטיים וגילו
הבנה ,כמעט בכול כיתה כמה מהם אף הציעו להביא לי חתול
חדש ,אבל אני דחיתי כל הצעה בטענה שאני זקוקה לזמן הסתגלות
למצב החדש והאבל ייקח לפחות חצי שנה.
חלפו שלושה שבועות והנה בערב אחד הטלפון
צלצל ,היה זה ציון השכן.
" ַַאת שומעת כאן ברקע איזה שהם קולות?"
שאל.
"כן ",עניתי" ,זה נשמע כמו יללות של חתול".
"נכון מאוד ,תרדי למטה ,הבאתי לך גור
חתולים".
"מה?" שאלתי מופתעת.
"נו ,יאללה ,תרדי כבר".
כמובן ירדתי .ציון פתח את דלת הרכב והצביע על קופסת קרטון
קטנה עם כמה חורים שהייתה מונחת על הספסל האחורי ,וממנה
בקעו קולות היללה של החתול .ברגע שנגשתי אל הספסל האחורי,
הוא החל לספר לי כיצד הגיע אליו הגור הזה.
"מצאתי את הגור הזה בָרֶָמה הכפר הערבי הסמוך (לכרמיאל
מקום מגוריי היום) שם הייתי היום .לא תאמיני איך הוא הגיע אליי.
הוא ניצל בנס .כבר נכנסתי לרכב עם המפתחות ביד להתניע
ופתאום איזה בחור ערבי שצץ משום מקום צעק אליי – 'היי גבר
חכה ,יש איזה חתול שהתיישב על הגלגל שלך' – ירדתי מהרכב
וראיתי את הגור על הגלגל .חשבתי לעצמי איזה מזל ,נפלה לידי
ההזדמנות לעשות מצווה כפולה ,גם להציל חתול ולאפשר לו חיים
טובים וגם לעשות טוב לקטי השכנה ולהביא לה חתול חדש שיהיה
לה לנחמה .אז יאללה ,קחי אותו ,יש לך עכשיו חתול ערבי".
לקחתי את הקופסא ,פתחתי אותה ובתוכה היה הגור הקטן
שנראה כבן חודש וחצי ,שחור לבן ,קצת מלוכלך .הוא הביט בי
בעיניו הצהובות הקטנות ואני התבוננתי בו ,כאשר בראשי עולות
וצפות התמונות של טייגר כשהיה באותו הגיל .לא יכולתי להימנע
מההשוואה ,טייגר היה הרבה יותר יפה ,אבל גם הגור הזה חמוד.
21
