Page 9 - medorledor12
P. 9
לא רק "חג מאכלי החלב" זמן עבר
רוח צפונית רוח דרומית מאת :יונתן פרנקל
חג השבועות המסיים את חמישים ימי ספירת העומר מוכר
מילים :אהוד מנור
לחן :נורית הירש בשנים האחרונות כ"חג החלב".
היום ,היום עולים פרחי הגפן עפ"י המסורת ביום הזה אירע מעמד הר סיני בסופו עלה משה
ניצת הרימון מול פרחי התמר אל ההר ,על מנת לקבל את התורה .זו המשמעות המקורית
היום התאנה פגיה חונטת
ממש כמו שנכתב וכמו שנאמר של חג השבועות.
רוח צפונית יפה לחיטים שמות נוספים לשבועות הם חג הביכורים וחג הקציר.
אך קשה לזיתים עת ינצו "חג הביכורים" מצויין היום בתהלוכות שבהם מביאים את
רוח דרומית קשה לעיתים כל מה שהוא ראשון ביבול הביכורים ,ואולם כדאי לזכור
אך יפה לגפנים עת יקיצו שבתקופת המקרא הביאו ביכורים רק משבעת המינים אותם
היום ,היום צומחת השיבולת
גדלים גרעיני שעורה וחיטה נזכיר בהמשך.
וגשם אחרון צונח מול שמש שם נוסף הוא "חג הקציר" מהסיבה שבאותה התקופה
ממש כמו בשיעור מולדת בכיתה מתחילים לקצור את החיטה .בחג קוראים את "מגילת רות"
רוח צפונית יפה לחיטים... – אחת מחמש המגילות (קוהלת ,אסתר ,שיר השירים ,רות ,
היום ,היום אני הולכת ברגל ומגילת איכה) .הסיפור והאווירה במגילת רות מתארים את
בשביל העולה בין שדות וכרמים
היום אני אראה את קרת הסלע ימי קציר החיטים בתקופת התנ"ך.
ממש כמו אבותי לפני ימים רבים חג השבועות -מסיים את חמישים הימים שבין פסח לשבועות,
רוח צפונית יפה לחיטים... ימים שהיו ימי חרדה קיומית לאיכר העברי בתקופה הקדומה.
כיום רובינו לא עוסקים בחקלאות ,ואולם כל מי שבסביבת
מגוריו גדלים שיחי גפן ,או עצי רימון ,זית או תמר – יכול
לראות מה מזג האוויר ההפכפך גורם לפרחי העצים הללו.
אם שכחתם ,נזכיר כי העצים הללו הם חלק משבעת המינים
המופיעים במקרא בפסוק המתאר את הפוריות החקלאית של
ארץ ישראל:
”אֶֶרץ ִחטָה ּו ְש ֹעָרה ,וְגֶ ֶפן ּותְאֵנָה ְוִרּמֹון; אֶֶרץ-זֵית שֶ ֶמןּ ,ו ְד ָבׁש"
דברים ח' ,ח' .אגב -הדבש המוזכר בפסוק משמעו תמר,
שממנו מפיקים דבש תמרים.
כל היבולים הללו פורחים בשבעת השבועות המסתיימים
בימים אלה והם נתונים לשינויי מזג האוויר ,כפי שחווינו
בגשמים ובימי החום שהיו במהלך חודש מאי.
"שבעת המינים" אינם מוזכרים כאן במקרה .המזון הבסיסי
בו השתמשו בתקופה הקדומה היה מה שמכונה במקרא "דגן,
תירוש ויצהר".
כלומר :מהדגן -החיטה והשעורה הכינו קמח; מהתירוש-
הענבים ,הכינו את פרי הגפן -יין ; ומהיצהר -השמן ,הכינו
מהזיתים.
גשם ,כפי שירד לפני מספר שבועות ,עלול להפיל את פרחי
היבולים הללו ואז חלילה ,לא יהיה פרי ,לא יהיה מה לאכול,
וסכנת הרעב היא ממשית.
כלומר ,בראייה חקלאית צריך שהשנה תהייה גשומה ואולם
התפילה היא שהגשם יהיה "גשם בעיתו" ,ולא בזמן שהיבולים
פורחים.
על העניין הזה אהוד מנור כתב לעפרה חזה את השיר "רוח
צפונית רוח דרומית"
9
רוח צפונית רוח דרומית מאת :יונתן פרנקל
חג השבועות המסיים את חמישים ימי ספירת העומר מוכר
מילים :אהוד מנור
לחן :נורית הירש בשנים האחרונות כ"חג החלב".
היום ,היום עולים פרחי הגפן עפ"י המסורת ביום הזה אירע מעמד הר סיני בסופו עלה משה
ניצת הרימון מול פרחי התמר אל ההר ,על מנת לקבל את התורה .זו המשמעות המקורית
היום התאנה פגיה חונטת
ממש כמו שנכתב וכמו שנאמר של חג השבועות.
רוח צפונית יפה לחיטים שמות נוספים לשבועות הם חג הביכורים וחג הקציר.
אך קשה לזיתים עת ינצו "חג הביכורים" מצויין היום בתהלוכות שבהם מביאים את
רוח דרומית קשה לעיתים כל מה שהוא ראשון ביבול הביכורים ,ואולם כדאי לזכור
אך יפה לגפנים עת יקיצו שבתקופת המקרא הביאו ביכורים רק משבעת המינים אותם
היום ,היום צומחת השיבולת
גדלים גרעיני שעורה וחיטה נזכיר בהמשך.
וגשם אחרון צונח מול שמש שם נוסף הוא "חג הקציר" מהסיבה שבאותה התקופה
ממש כמו בשיעור מולדת בכיתה מתחילים לקצור את החיטה .בחג קוראים את "מגילת רות"
רוח צפונית יפה לחיטים... – אחת מחמש המגילות (קוהלת ,אסתר ,שיר השירים ,רות ,
היום ,היום אני הולכת ברגל ומגילת איכה) .הסיפור והאווירה במגילת רות מתארים את
בשביל העולה בין שדות וכרמים
היום אני אראה את קרת הסלע ימי קציר החיטים בתקופת התנ"ך.
ממש כמו אבותי לפני ימים רבים חג השבועות -מסיים את חמישים הימים שבין פסח לשבועות,
רוח צפונית יפה לחיטים... ימים שהיו ימי חרדה קיומית לאיכר העברי בתקופה הקדומה.
כיום רובינו לא עוסקים בחקלאות ,ואולם כל מי שבסביבת
מגוריו גדלים שיחי גפן ,או עצי רימון ,זית או תמר – יכול
לראות מה מזג האוויר ההפכפך גורם לפרחי העצים הללו.
אם שכחתם ,נזכיר כי העצים הללו הם חלק משבעת המינים
המופיעים במקרא בפסוק המתאר את הפוריות החקלאית של
ארץ ישראל:
”אֶֶרץ ִחטָה ּו ְש ֹעָרה ,וְגֶ ֶפן ּותְאֵנָה ְוִרּמֹון; אֶֶרץ-זֵית שֶ ֶמןּ ,ו ְד ָבׁש"
דברים ח' ,ח' .אגב -הדבש המוזכר בפסוק משמעו תמר,
שממנו מפיקים דבש תמרים.
כל היבולים הללו פורחים בשבעת השבועות המסתיימים
בימים אלה והם נתונים לשינויי מזג האוויר ,כפי שחווינו
בגשמים ובימי החום שהיו במהלך חודש מאי.
"שבעת המינים" אינם מוזכרים כאן במקרה .המזון הבסיסי
בו השתמשו בתקופה הקדומה היה מה שמכונה במקרא "דגן,
תירוש ויצהר".
כלומר :מהדגן -החיטה והשעורה הכינו קמח; מהתירוש-
הענבים ,הכינו את פרי הגפן -יין ; ומהיצהר -השמן ,הכינו
מהזיתים.
גשם ,כפי שירד לפני מספר שבועות ,עלול להפיל את פרחי
היבולים הללו ואז חלילה ,לא יהיה פרי ,לא יהיה מה לאכול,
וסכנת הרעב היא ממשית.
כלומר ,בראייה חקלאית צריך שהשנה תהייה גשומה ואולם
התפילה היא שהגשם יהיה "גשם בעיתו" ,ולא בזמן שהיבולים
פורחים.
על העניין הזה אהוד מנור כתב לעפרה חזה את השיר "רוח
צפונית רוח דרומית"
9
