Page 12 - medorledor122
P. 12

‫תרבות ואומנות‬

 ‫כוחן של המילים בזמן‬
‫מאת‪:‬קטיפישרשהתותחים רועמים‬
                                                           ‫ום שבת‪ ,‬ה – ‪ ,7.10.23‬יום שימשי ורגוע בכרמיאל‪.‬י‬
‫נכון‪ ,‬בשלב הראשוני‪ ,‬כאשר אנחנו עדין בתוך האירוע והתותחים‬
‫עדין רועמים‪ ,‬אין לנו מספיק מרחק רגשי כדי לדייק במילים את‬   ‫השעה ‪ 10:00‬בבוקר‪ ,‬הטלפון מצלצל‪ .‬מרים מעבר לקו‬
‫אותם הרגשות והמחשבות שלנו ויתכן מאוד שנשתמש‬                ‫מודיעה לי שלאור המצב האירוע שקבענו לאותו ערב מבוטל‪.‬‬
‫במטפורות ודימויים שידועים לנו מהעבר כדי לתאר מצב חדש‬
‫שלא היינו בו קודם‪ .‬ייתכן שזה יראה לנו כמו קלישאה שגורה‬                              ‫"איזה מצב‪ ,‬מה קרה?" אני שואלת‪.‬‬
                                                                             ‫"מה ַַאת לא יודעת? יש מלחמה‪ ",‬היא עונה‪.‬‬
   ‫שלא מבטאת בדיוק את מצבנו‪ ,‬אבל זה מה שיש לנו כרגע‪.‬‬
‫דווקא המילים שאנו מעלים על המסך או על הנייר‪ ,‬יוצרים איזה‬                       ‫"איזו מלחמה‪ ,‬מה ככה פתאום? איפה?"‬
‫שהוא מרחק שמאפשר לנו להתבונן באותם הרגשות‬                  ‫"בכול הארץ‪ ,‬בדרום בכול עוטף עזה‪ ,‬יורים גם על המרכז‪ ,‬בלגן‬
‫והמחשבות לאחר שהוצאנו אותם מתוכנו‪ ,‬ולהשתחרר במידת‬
                                                                                                               ‫שלם‪".‬‬
                            ‫מה‪ ,‬גם אם הן עדין לא מדויקות‪.‬‬  ‫"מאיפה זה נחת עלינו‪ ,‬אני לא נוהגת לפתוח טלוויזיה בשעות‬
                                                           ‫הבוקר בכלל ובוודאי שלא בשבת‪ ,‬אלוהים ישמור‪ ,‬אני הולכת‬
‫בנקודה זו יהיו מי שישאלו‪ ,‬ואני ביניהם‪ ,‬האם אפשר יהיה‬
‫מתי שהוא לדייק במילים את מה שאנו עוברים בימים‬                                                                ‫לפתוח‪".‬‬
                                                           ‫לאור הידיעות והתמונות שהתפרצו מתוך המסך של הטלוויזיה‪,‬‬
                                              ‫אלה?‬         ‫נתקפתי בהלם‪ ,‬אחר כך הגיע הכעס הגדול‪ .‬אתם בוודאי יכולים‬
                                                           ‫לנחש על מי‪ .‬וככול שחלף הזמן הגיע שלב החרדה שהלכה‬
‫כאן אני מוצאת לנכון להזכיר את דבריו של הסופר אימרה‬         ‫וגברה‪ .‬כבר באותו היום‪ ,‬התקשיתי למצוא את המילים המדויקות‬
‫קרטס בספרו "ללא גורל" בנושא של המילים המדויקות לתיאור‬      ‫להביע את אותה החרדה שהציפה אותי נוכח גודל הזוועות‬
‫החוויות שהוא עבר במחנות הריכוז (פרק אחרון)‪ .‬לאחר חזרתו‬
‫משם לבודפשט‪ ,‬הוא פגש אדם שלא היה במחנות וניסה‬                                               ‫שנחשפנו אליהם בהדרגה‪.‬‬
‫להשוות את מחנות הריכוז לגיהינום כדי לנסות להבין את מה‬      ‫בימים הראשונים שלאחר השבת השחורה הזו‪ ,‬עדין לא מצאתי‬
‫שקרטס סיפר לו‪ .‬על כך השיב לו קרטס שהוא אינו יודע אם מה‬     ‫את המילים המדויקות לבטא את רגשותיי‪ .‬המילים שבדרך כלל‬
‫שעבר במחנות זה גיהינום‪ ,‬כיוון שמעולם לא היה בגיהינום‪ ,‬אבל‬  ‫זורמות ממני בקלות יחסית מעצם היותי סופרת‪ ,‬מנחת סדנאות‬
‫הוא כן היה במחנות ואת זה הוא יכול לתאר עד כמה שהשפה‬        ‫כתיבה ועורכת ספרותית‪ ,‬נתקעו בגרון ולא מצאו את דרכם‬
‫על כל מגבלותיה מאפשרת זאת‪ ,‬מבלי להשתמש בהשוואות‬            ‫החוצה‪ ,‬לא אל הפה וגם לא אל המקלדת‪ .‬הרגשתי חנוקה‪,‬‬

  ‫ומטפורות שגורות הלקוחות מהשפה שאנו מכירים מהעבר‪.‬‬                                   ‫המילים שרפו את הגרון מרוב כאב‪.‬‬
                                                           ‫אני מניחה שלא מעט אנשים חוו ואולי עדין חווים את אותו‬
  ‫במילים אחרות‪ ,‬ככול שננסה לתאר מצב שלא‬                    ‫השיתוק או האלם ולא מוצאים את המילים לבטא את מה שהם‬
  ‫היינו בו קודם באמצעות השפה שאנו מכירים‪,‬‬
  ‫עם כל הדימויים והמטפורות הידועות לנו‪ ,‬זה‬                                                       ‫מרגישים בימים אלה‪.‬‬
  ‫כנראה לא יהיה מדויק‪ .‬ובכול זאת‪ ,‬זה מה שיש‬                ‫ובכול זאת‪ ,‬כמי שמודעת לכוחן של המילים‪ ,‬שהרי גם העולם‪,‬‬
                                                           ‫על פי ספר בראשית – פרק א'‪ ,‬נברא במילה‪ ,‬אני מוצאת שיש‬
    ‫לנו ועם זה ננסה לתעד את מה שעובר עלינו‪.‬‬                ‫לשחרר את המילים החנוקות בגרון‪ ,‬למרות הקושי‪ ,‬ולתת להן‬
                                                           ‫לצאת גם אם בעיניים הבוחנות של הסופרת שבי הן עדין לא‬

                                                                                  ‫מספיק מדייקות את מה שעובר עלינו‪.‬‬

                                                                          ‫‪12‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17