Page 18 - medorledor102
P. 18
המקובלת .אם אני שומר על עצמי כדי לא להיבלע אני אתרחק משפחה
מלהיות חלק מ ..ותמיד אהיה מבחוץ ,-outsiderלא אהיה שייך
עשיתי זאת
תמיד אהיה מבחוץ. בדרכי שלי -
החכמה הגדולה היא ליצור איזון נכון .מצד אחד פרנק
חשוב יהיה לשמור על הזהות העצמית –"הדרך סינטרה
שלי" ולא להיבלע ולהיטמע ומאידך חשוב לא
פחות ללמוד להשתלב בתוך המארג החברתי מאת :פרופ׳ ירון זיו
ולא להיות מחוצה לו – מחיר הבדידות הוא גבוה
שיר המפורסם כל כך שר פרנק סינטרה אתב
ביותר.
המניפסט המשמעותי ביותר בעיני כאשר הוא שר
זהו האתגר הגדול שלנו כאנשים בוגרים מחד לשמר את חותמנו על טעויות ואולי החמצות ויחד עם זאת בלי חרטות כי הוא
האישית ומאידך עדיין לשמור על עצמנו כיצורים חברתיים.
חי חיים מלאים ועשירים בדרכו שלו.
מספרים על רבי זושא אשר היה אומר" :כשאעלה למעלה לשמיים
אינני פוחד שישאל אותי בורא עולם מדוע לא חייתי כמשה רבנו " הדרך שלי" זה אינו מונח ספרותי ומקור לשירים בלבד .הדרך
שלי הוא מונח עם משמעות פסיכולוגית עמוקה ביותר .הוא מחבר
פוחד אני שישאל אותי בורא עולם מדוע לא חייתי כרבי זושא" אותנו לזהות עמוקה של עצמנו כאשר השאלה הקשה והמורכבת
ואומר רבי מנחם מנדל מקוצק את המדרש הבא: אשר אדם מתמודד איתה היא " :מי אני?" ,מה הייחודיות שלי?
מהו הערך המוסף שהוא רק אני ששונה מכל היצורים עלי אדמות
"אם אני הוא אני משום שאני הוא אני ואם אתה הוא אתה משום
שאתה הוא אתה הרי אני הוא אני ואתה הוא אתה אולם אם אני על פני הפלנטה הזו?
הוא אני משום שאתה הוא אתה ואתה הוא אתה משום שאני הוא שאלות כה מורכבות והתשובות עליהן עוד יותר .כאשר מגיח תינוק
לעולם אין לו זהות עצמית ,אין לו הגדרה עצמית של מיהו ומהו ומה
אני הרי אני הוא לא אני ואתה הוא לא אתה " ייחודו בעולם הזה .כל ילד בצורה לא מודעת חווה עצמו כהמשך של
הוריו והתנהגותו היא בעצם חיקוי לא מודע כמובן של ההתנהגות
לכל אחד מאיתנו הדרך שלו וחובתנו היא לשמור עליה
מכל משמר. ההורית אותה הוא חווה בבית
זה יהיה תהליך של זמן בו אותו תינוק ילד יפתח את התהליך
פרופ׳ ירון זיו -עו"ס קליני ,ומטפל בשיטת גשטאלט שהינו כה חשוב הנקרא בשם נפרדות ועצמיות )separation
[email protected]052-488-8840 ( , individuationתהליך הנמשך בצורה משמעותית דרך גיל
שנתיים (גיל דובון לא -לא ובהמשך דרך גיל ההתבגרות ועד
לעיצוב אישיותו הייחודית של האדם).
מכיון שהננו יצורים חברתיים מיסודנו תמיד יתקיימו בנו שני כוחות
מנוגדים :כח אחד הוא ההסתגלות וההשתלבות בחברה ,הרצון
הבסיסי של כל אחד מאיתנו להיות שייך לאיזושהי קבוצה הרצון
שלנו הבסיסי להרגיש חלק ממשהו יותר גדול מאיתנו ובאותה
נשימה פועל גם כח מנוגד אשר רוצה לא להיבלע ולא להתמוסס
בתוך המשהו היותר גדול הזה .שני כוחות אלו מקיימים מתח בסיסי
ביניהם.
אם אני נותן המון כוח לחברה עד למקסימום אני מאבד את הזהות
האישית שלי ולחלוטין מתמוסס בתוך הנורמה החברתית
18