Page 10 - medorledor100

‫במבט אישי‬

‫‪+‬איןהטחיטהמבתפי‪8‬והח‪3‬יליגשק‪9‬בלויהב‪6‬ושןת‪8‬ילוט‪0‬ל‪5‬י‪0‬ש‪3‬שי‪1‬פ‪-‬לו‪2‬םלמ‪5‬ימ‪0‬תםרנאהש‬ ‫איך מתמודדים‬
‫ראשונה‬ ‫המבצע‬ ‫עם לקויות‬

‫מאת‪ :‬אסתר בוטביקה‬

‫תקף בסדרת הטיפולים ה‬ ‫שרה שהייתה מכתיבה לכל התלמידים ואני לא כלמ‬
‫ה הזיכרון שלכם מכיתה א'?‬

‫אחד מהזיכרונות שלי מכיתה א' הוא של המורה‬

‫כך מצליחה במשימה שעל פניו נראית פשוטה‪.‬‬

‫מילים ב‪-‬כ או ב‪-‬ק'‪ ,‬א‪ ,‬ה או ע ותמיד ישנו בסביבתי התורן‬ ‫האמת שכילדה הדמיון שלי עבד כמעט בלי הפסקה‪ ,‬אהבתי‬
‫שעונה‪ ,‬הן בעבודה והן בבית‪.‬‬ ‫מאוד לחבר סיפורים ולספר אותם או להציג אותם לבני‬
‫המשפחה וחברים‪ .‬בכיתה ג' המורה פנינה המליצה לאימא שלי‬
‫יחד עם הלקות שלי הצלחתי לעשות כל מה שרציתי‪ ,‬היא לא‬ ‫לעודד אותי לפתח את הדמיון ‪" -‬יום אחד היא עוד תהיה‬
‫עיכבה או ביטלה את הגשמת השאיפות והחלומות שלי‪ .‬כאשר‬
‫נדע לזהות את החוזקות והחולשות האישיות שלנו‪ ,‬נכיר בהן‬ ‫סופרת"‪ ,‬אמרה לה‪.‬‬
‫ונקבל אותן‪ ,‬נחיה את חיינו קרובים למציאות ולא נשגה באשליות‬
‫או נגרר להדחקות‪ .‬תמיד ניתן למצוא את הדרך להתמודד עם‬ ‫למה החלטתי לשתף בחוויות שלי מבית הספר היסודי? בזמנו‬
‫החולשות ולהתגבר עליהן‪ .‬אני למשל‪ ,‬למדתי לבקש עזרה כדי‬ ‫המערכת לא הכירה בילדים עם לקויות למידה‪ ,‬במקרה הטוב הם‬
‫להתגבר על הלקות שלי‪ .‬כשהוצאתי את הספר 'נגיעות – מסע של‬ ‫נחשבו לילדים עצלנים ובמקרה הגרוע יותר לילדים טיפשים‪ .‬לא‬
‫תובנות'‪ ,‬יונית העורכת של הספר הייתה לצידי וכשהוצאתי‬ ‫היו אבחונים של תלמידים‪ ,‬אף אחד לא באמת בדק למה אני‬
‫מחברת למודעות מירי אחותי נתנה לי יד במשימה‪ .‬אף פעם‬ ‫כותבת עם שגיאות כתיב‪ ,‬בכל פעם שטעיתי אמרו לי לכתוב את‬
‫המילה עשרות פעמים‪ .‬לצערי השיטה לא הוכיחה את עצמה‬
‫הלקות שלי לא מנעה ממני מלהגשים חלום או להגיע למטרה‪.‬‬ ‫ולמחרת שוב טעיתי‪ .‬תמיד הסתרתי את הדף שלי כדי שלא יראו‬
‫מה אני כותבת‪ .‬בתוכי מאוד התביישתי שיש לי בעיה‪ ,‬שאני לא‬
‫אני משתפת אתכם בסיפור שלי כדי שגם אתם תאבחנו כל‬ ‫מסתדרת עם השפה העברית‪ .‬תמיד יש לי שגיאות כתיב‪ ,‬אף פעם‬
‫אחד לעצמו את הלקות‪ ,‬הדפוס המעכב או הקושי שלכם‪ ,‬הכרה‬ ‫לא יודעת לבחור אם זה א‪ ,‬ה‪ ,‬או ע‪ ,‬חסרים לי סימני הפיסוק ולכן‬
‫בו והכרות עימו מהווה ‪ 50%‬מהפתרון‪ .‬את החצי השני של‬ ‫הטקסט שלי הוא משפט אחד ארוך‪ ,‬שלא נדבר על אבחנה בין‬
‫הפתרון הוא הטיפול בבעיה‪ ,‬איתור דרכי ההתמודדות עם‬
‫הבעיה‪ .‬קיימות דרכים רבות ולכל אחת ואחד מאיתנו דרך‬ ‫זכר לנקבה‪.‬‬

‫המתאימה לו שאותה הוא צריך לגלות‪.‬‬ ‫במשך השנים הבנתי שזו אני ויש לי בעיה‪ ,‬למדתי שכדי‬
‫להתמודד איתה אני צריכה לבקש עזרה וזה מה שעשיתי‪ .‬תמיד‬
‫כאשר אנחנו נמצאים במצב של הדחקה אנחנו במצב של 'זום‬ ‫גייסתי מתנדבים ששמחו לעזור לי‪ .‬כשניהלתי את חברת‬
‫אין'‪ ,‬הבעיה הופכת להיות חלק ממני ומבחינה רגשית קשה‬ ‫"עובדה כוח אדם " תמיד היה מתנדב תורן בין העובדים שהיה‬
‫מתקן לי שגיאות כתיב או עורך את המכתבים שכתבתי‪ .‬הבנתי‬
‫שלא אצליח אם אבחר להתבייש ולא להודות בבעיה שלי‬
‫ולבקש עזרה‪ .‬שיתפתי כל עובד חדש שנקלט לעבודה בחברה‬
‫שאני דיסלקטית ואשמח אם גם הוא יוכל לעזור לי בקשיים‬
‫שאני מתמודדת איתם‪ .‬עד היום אני שואלת כיצד מאייתים‬

‫‪10‬‬