כל הפוסטים בזמן משפחתי

קשרים לא נשחקים ביום אחד – הם נדחקים הצידה, עד שמרגישים את המרחק. אין לנו זמן. או לפחות כך זה

מאת: עמיר ברדה-בוסידן יש רגעים בקשר שבהם אנחנו מרגישים שנדרש מאיתנו לבחור צד. או לקבל את האדם שמולנו כמו שהוא,

אחד הפרדוקסים הגדולים של ההורות המודרנית הוא שמעולם לא אהבנו את ילדינו כל כך, השקענו בהם והקשבנו להם, ובו בזמן

יש תקופות שבהן אנחנו מבינים שלא צריך יותר, אלא מדויק יותר. בעשייה שלי, בין מגזין מדור לדור לבין האירוח הצרפתי,

לפעמים נדמה לנו שאם נהיה רגישים יותר כהורים – נאבד משהו בדרך. שנרכך יותר מדי, שנוותר, שלא נצליח להחזיק גבולות.

מאת: עמיר ברדה-בוסידן לפעמים נדמה ששייכות חברתית היא סוג של קסם – או שנולדת עם המפתח ביד, או שנגזר עליך

רגישות היא אחת התכונות המורכבות ביותר בנפש האדם. מצד אחד, היא מקור עמוק לאמפתיה, יצירתיות וחיבור אנושי. מצד שני, כאשר

יש תקופות שבהן הרגישות מתחדדת.המציאות סביבנו אינה מאפשרת להישאר אדישים:החדשות, הקולות, חוסר הוודאות.כולנו מרגישים יותר. בתקופה הזו מצאתי את עצמי

מפגש בין אנשים, רעיונות וחוויות מגלה שוב ושוב כיצד התעוררות פנימית יכולה להפוך ליוזמה ולאמירה שיש בה השפעה. לא פעם

יוזמה היא אחד הכוחות המרכזיים המניעים את האדם קדימה – היכולת לראות אפשרות, לדמיין מציאות אחרת, ולפעול כדי לממש אותה.