כל הפוסטים בזמן משפחתי
יציבות: הבית הפנימי שהילדים שלנו חוזרים אליו
יש רגעים בהורות – גם כשהילדים כבר בוגרים, נשואים, הורים בעצמם – שבהם משפט קטן מהם מחזיר אותנו מיד אל
המעגלים השקטים של סוף השנה
בלילות של סוף שנה יש רגע כזה, אחרי שהבית סוף סוף נרגע, שבו אפשר לשמוע את השקט. הצליל של המקרר,
סגירת מעגל
המונח "סגירת מעגל" אינו רעיון תאורטי בלבד, אלא חוויה נפשית יומיומית, המלווה אירועי חיים משמעותיים. בגישת הגשטלט, סגירת מעגל מתייחסת
כבין סגירת מעגלים, יציבות ומרחב – מחשבות לסוף השנה.
יש חודשים שבהם המילים בוחרות אותנו.כשבחרתי לגיליון דצמבר את שלושת המילים סגירת מעגלים, יציבות ומרחב, הבנתי שהן לא רק נושאי
השלם שנוצר מהסדקים
יש מילים שמזכירות לנו מי אנחנו, גם כשהעולם סביבנו משתנה. שלוש מהן הן חיבור, תקווה ותיקון. שלוש מילים פשוטות שמחזיקות
חיבור: המקום שבו הלב פוגש אחריות
לפעמים זה רגע קטן – מבט, שיחה, או שתיקה ארוכה מדי. משהו קטן שמזכיר לנו כמה דק הוא החוט שמחזיק
כשחיבור, תיקון ותקווה הופכים לבסיס העשייה והלב שלי
המקום שבו התוכן, האנשים והאירוח נפגשים ויוצרים משמעות. נובמבר תמיד מזמין אותי להתכנס פנימה. אולי זה האוויר הקריר, אולי העומסים
בהירות ברגע של כאב ותקווה
יש רגעים שבהם המציאות מציפה אותנו בכאב ובחסד בו־זמנית. רגעים שמזכירים לנו מה באמת חשוב. היום, כשחוזרים הביתה מי שעד
בין התבוננות, בהירות והתמודדות
יש רגעים שבהם הזמן נעצר. לא מפני שהשעון הפסיק לתקתק אלא מפני שהלב מסרב להמשיך באותה קלות שבה התרגל לנוע.
להתבונן כדי להבין, להבין כדי לבחור, לבחור כדי לחיות
שנתיים חלפו מאז אותו בוקר שהותיר בכולנו חותם.השביעי באוקטובר הפך למראה כזו שמאלצת אותנו להביט פנימה.להתבונן בכאב, אבל גם באור.להתבונן


