כל הפוסטים באסתר בוטביקה

בכל מקום שבו בני אדם נפגשים משפחה, צוות עבודה, דיור מוגן או קהילה נפגשות גם נקודות מבט של דורות שונים.

יש מביננו האומרים:“כדי לפעול ביעילות אני זקוק לחופש, מסגרות וכללים גורמים לי לתחושת מחנק.” אולם בפועל כשהם מקבלים את החופש

כשמדברים על “תיקון”, רובנו חושבים על תיקון חיצוני: תיקון של קלקול במכונית, ברז מטפטף, טלפון שבור. אולם אם  נעמיק  בנושא,

יש מילים שקטנות בצליל וענקיות במשמעות. "סליחה" היא אחת מהן.  בעולם שבו הפצעים עוד פתוחים, הדעות מקוטבות, והלבבות לא תמיד

שביעי באוקטובר כבר הפך לציר זמן בנפש הישראלית. כל אחד מאיתנו זוכר איפה היה באותו יום נורא. כל אחד זוכר

כששמעתי את המילה זריעה, מיד עלה בי הדימוי של חקלאי – עומד מול האדמה, זורע בידיים מלאות תקווה. הוא יודע

נוכחות אנושית משמעותית היא לא רעשנית, לא כופה את עצמה, ולא מבקשת תשומת לב. היא שקטה, יציבה, ונובעת מבפנים. כשאדם

מבחינה מדעית, קשת נוצרת כאשר קרני אור שנפגשות עם טיפות מים באטמוספרה, נשברות. כתוצאה מהשבירה, קרן האור הלבנה מתפצלת לצבעים

לפני שנצא  למסע של חקירה עצמית בה נגלה את זהותנו מומלץ לעצור לרגע ולהגדיר מהי בעצם 'זהות'? במילון, זהות מוגדרת

האם  עצרתם רגע לחשוב על משמעות המילה "הזדמנות"?  אשתף אתכם במספר מצבים היכולים להעלות הזדמנויות, בחנו איזו תחושה עולה בכם,