לאחר שהניסיונות הביולוגיים כשלו, רשות הטבע והגנים החלה בפרויקט מורכב ועדין של קילוף 30 אלף טון קרקע מזוהמת בלב הערבה
המטרה: להוציא את ה"אספלט" שנוצר מאסון הנפט הגדול, להחזיר את השיטפונות לערוצים ולאפשר לטבע לשקם את עצמו
12 שנים חלפו מאז דצמבר 2014, אז קרס צינור הנפט של קצא"א בקו אילת–אשקלון (שכיום נקרא: קו אירופה אסיה). כ-5,000 מ"ק של נפט גולמי זרמו אל לב השמורה הייחודית שבערבה הדרומית, שטפו ערוצי נחלים באורך של כ-7 קילומטרים וצבעו בשחור שטח של כ-144 דונם. האסון הסביבתי, מהחמורים בתולדות המדינה, הוביל להתדיינות משפטית ממושכת שבסיומה נפסק סכום פיצויים תקדימי של מעל 100 מיליון שקלים מקצא"א, מתוכם כ-20 מיליון שקלים שהופנו ישירות לרשות הטבע והגנים לצורך שיקום השמורה. זהו הליך הגישור הסביבתי הראשון מסוגו בארץ. "לא היה כזה פרויקט שיקום של נפט שזורם בשמורת טבע ובמדבר צחיח–קיצון" מוסיפה ד"ר ניצן שגב, אקולוגית הערבה, שמלווה את הפרויקט באופן צמוד. "אנחנו מקווים כי קילוף הקרקע יאפשר לשמורה להתאושש מהנזק הכבד שנגרם לה".
כשהאדמה הופכת לאספלט
"שמורת עברונה היא בית גידול ייחודי ורגיש בשולי מלחה. מלחה זהו בית גידול ייחודי שבו הקרקע מאוד מאוד מלוחה ורק צמחים חזקים במיוחד יכולים להתמודד עם המליחות הזו, לכן יש כאן מינים מאוד מאוד נדירים", מסבירה ד"ר שגב. "בלבה של השמורה משגשגת סוואנה של מאות עצי שיטה (שיטה סלילנית ושיטה סוככנית), המהווים מיני מפתח המקיימים מערכת אקולוגית עשירה – מחרקים ועד עדר גדול של כ-200 צבאי נגב ובעלי חיים נדירים."
מיד לאחר האסון הגדול, בוצעו בשטח פעולות חירום של שאיבת מצבורי הנפט ופינוי פירות שיטה מורעלים כדי להגן על בעלי החיים, אך הנפט שחדר לעומק עשרות סנטימטרים בקרקע החרסיתית הותיר נזק ארוך טווח. מחקרים וניטור שבוצעו בשמורה גילו כי הנפט הגולמי אינו מאפשר נביטה, ופוגע אנושות בהתפתחות שורשי הצמחים – אפילו בריכוזים נמוכים ביותר, כפי שמעידים שרידי נפט מדליפה קודמת באזור משנת 1975, שנותרו בשטח עד היום.
מעבר לרעילות, הנפט יצר על פני האדמה שכבה אטומה וקשה. בעוד שעל קרקע נקייה המים מחלחלים ונספגים מיד, בקרקע המזוהמת המים לא מסוגלים להיספג. הם זורמים על ה"אספלט" השחור במהירות רבה החוצה, מבלי להשקות את השטח ומבלי לאפשר לצמחייה לפרוץ דרכו.
החיידקים כשלו, הדחפורים הזעירים נכנסו
בשלב הראשון נעשה ניסיון חדשני ומתקדם לטיפול פיזיקלי–ביולוגי באמצעות חברה פרטית, במטרה לפרק את שרשראות הפחמן של הנפט בעזרת חיידקים מפרקי נפט שהוזנו דרך מערכת השקיה. אף על פי שהפיילוט המקדים בשטח של דונם אחד הציג הצלחה של מעל 70% ירידה בריכוז הזיהום, היישום בשטח הגדול וההטרוגני נכשל, והביא לירידה של פחות מ-50% בכמות הנפט. ברשות הטבע והגנים סירבו להרים ידיים והחליטו על פעולות אקטיביות. הוחלט לעבור לתוכנית חלופית: סילוק אקטיבי של הקרקע המזוהמת מהלב של השמורה. הפרויקט החדש כולל פינוי של כ-30 אלף טון קרקע מזוהמת בעומק של 20 עד 40 ס"מ לאתר מורשה על ידי המשרד להגנת הסביבה.
העבודה בשטח מתבצעת בנחישות אך בעדינות יתרה: ציוד מכני כבד (כלי צמ"ה ומיני–באגרים/מחפרון) – נעים בזהירות בין עצי השיטה, מקלפים בערוצים הצרים את שכבת החומר הנקי המכסה את הזיהום ומניחים אותה בצד, מגרדים במדויק את שכבת הנפט הרעילה מבלי לפגוע בשורשי העצים, ומחזירים את החומר הנקי למקומו. העבודות מלוות במחקר הידרוגיאומורפולוגי צמוד, כדי לשמור על תוואי הערוצים הטבעי ולמתן את השיפועים בגדות.
מחכים לשיטפון שישלים את המלאכה
"עד כה נוקו בהצלחה כ-10 דונמים מתוך 144 הדונמים המזוהמים, והעבודות צפויות להימשך מספר חודשים" אומר שחר ישכרוב, ממונה תשתיות של מחוז דרום ברשות הטבע והגנים אשר מנהל את פרויקט השיקום המורכב של שמורת הטבע עברונה שנפגעה מזיהום נפט. ברשות מדגישים כי לא תובא קרקע חדשה מחוץ לשטח השמורה, וההסתמכות היא כולה על כוחותיו של הטבע ברגע שהתשתית תנוקה מהנפט. "ברגע שאתה מוציא את הרעל, אתה מחזיר את המצב לקדמותו, הכי קרוב שיש. אנחנו מסדירים את השטח והטופוגרפיה בשביל שהמים יחזרו לזרום" מסכם ישכרוב. ברשות מקווים כי בחורף הקרוב, השיטפונות יסייעו לנקות את השטח, המים ימצאו את הערוצים שלהם חזרה, יזרמו, יחלחלו וישקו את כל השטח הנרחב הזה. סחף הנחלים ימלא את החסר על בסיס התשתית הנקייה שאנחנו מכינים, הטבע יעשה את שלו והשמורה תחזור לתפקד כשמורה משגשגת.
