כמה פעמיים בחיים אנחנו מחליטים שאנחנו עושים שינוי, מתחילים לאכול בריא, עושים ספורט באופן קבוע, עוברים דירה, ועוד ועוד… הכי פשוט לי להביא את הדוגמא שלי – בערב מחליטה שממחר אני אוכלת בריא. יש ימים שאני גם מצליחה לעמוד בזה בבוקר ואז בשעות אחה"צ חוטפת פרוסת עוגה בריאה עם הקפה וההחלטה מגיעה לקיצה. מזל שיש מחר ואפשר להתחיל מחדש, מוכר לכם ? 😊
אפשר לחשוב על רצון להוביל שינויים בהרבה מאוד תחומים כמו למשל עישון, פחות שעות מסך, קריירה, התנהגות, רגשות ועוד… בלי סוף תחומים שהיינו שמחים להצליח לשלוט בהם במהלך החיים.
האם יכול להיות שאנו מכורים להתנהגויות אלו?
מיהו מכור? האם אנחנו מכורים?
התמכרות היא הרגל בלתי נשלט החוזר על פעולה גם אם היא בניגוד לרצוני.
בהתחלה התנהגות זו יוצרת הנאה אך בהמשך יוצרת מצוקה ודחף בלתי נשלט. כדי לייצור שינוי אני צריכה להיות מודעת ולהכיר את הגורם המעכב.
למשל, במקרה שלי, הייתי צריכה להודות שאני אוכלת אכילה רגשית שמנהלת את חיי, ולכן שולטת במשקלי הפיזי וכמובן בנפשי. שנים התרכזתי בלמצוא מי האדם האחראי לכך שאני לא שולטת באכילה. האשמתי את חוסר התפקוד של בלוטת התריס שלי, את העובדה שאני מאוד עסוקה ועובדת המון שעות, אין כמעט אשמה שלא חברתי אליה. עם הזמן הבנתי שאין אשמים חיצוניים ומתוך מודעות החלטתי לקחת אחריות ולא לחפש אשמים. הבנתי שעבורי אוכל הוא בריחה ומהווה נחמה, מפלט. נחמה זו היא פתרון רגעי ולאחר ההנאה ממנו מגיעה המצוקה, הביקורת העצמית, השיפוט והם מחבקים אותי או חונקים אותי. מכאן הבנתי שהשלב הראשון בהובלת השינוי הוא המודעות שלנו, היא יוצרת בהירות ועוזרת לנו להבין מה מנהל אותנו שזה החלק הראשון בתהליך.
השלב הבא לאחר המודעות הוא הקבלה. אני יכולה לומר גם מניסיון אישי וגם מהתבוננות בתלמידים ומטופלים רבים בקליניקה כי הקבלה היא שלב קריטי בתהליך שינוי. עד שאין הכרה וקבלה של הבעיה אין אפשרות לתקן אותה. בדוגמא שלי עד שלא קיבלתי את העובדה כי אני סובלת מאכילה רגשית לא הצלחתי להתמודד איתה ולתקן אותה.
על מנת שנוכל להתמודד עם הקושי צריך לבנות תוכנית עבודה סדורה שתעזור להוביל את השינוי. הכי חשוב זה לזכור שהדפוס שאנו רגילים אליו ואותו רוצים לשנות נשאר וקיים בתוכנו, רק אנחנו הם אלה שיכולים להביא לשינוי ולשלוט במצב במקום שהוא ישלוט בנו.
מקווה שתבחרו שינוי שאתם רוצים להוביל ויוצאים לדרך צלחה.
