מנגנון ההישרדות שלי קיים בי מאז שאני בת 6, זהו מנגנון שפיתחתי בעקבות אירועים שטלטלו את ילדותי והפעילו אצלי את אותם האינסטינקטים שקיימים אצל חיה פצועה. באותה תקופה עברה בי מחשבה שאולי עדיף אם אשים לזה קץ וכך אפסיק את מסכת האימים שהייתי שרוייה בה. אך בזכות פרפר שעבר בשדה מול ביתי, עברה בי באותו הרגע המחשבה על כך שהחיים יפים יותר ושגם אם רע אז ישנה בקצה המנהרה נקודת אור שפשוט שווה לחיות עבורה.
באותם הימים גם פיתחתי את החוסן הנפשי שמאפיין אותי, בכל פעם שאני ניצבת מול מצב קריטי במיוחד הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית, משהו בי אומר לי להרים את הראש, לנגב את הדמעות ולהביט קדימה כי אם אין אני לי, אז מי לי?
אני בטוחה שכל אחד ואחת מאיתנו לא נולד עם חוסן נפשי מפותח, זוהי תכונה שמפתחים עם השנים. תכונה זו היא בעיניי תכונה המאפשרת להסתכל על מה שקורה לנו מזווית אחרת וגורמת לנו למצוא פתרונות יצירתיים שבעזרתם אפשר לעבור כל דבר. גם בימים אלה היותי עם חוסן נפשי גבוה מאפשר לי לתפקד ואפילו לתמוך באחרים. עם זאת ישנם רגעים שבהם גם אני נשברת ובוכה, ישנם רגעים שאני נעזרת בחבריי ובזכותם אני חוזרת מהר מאוד למצב של איזון. כל כך חשוב בימים אלה להיות מוקפים באנשים שיכולים ברגעים טובים פחות להיות לאוזן קשבת ולקבל מהם חיבוק אוהב וחם. אל תתבלבלו גם אני בעצמי מהווה עבור לא מעט אנשים אוזן קשבת וקבלת חיבוק חם ועוטף.
כולנו נמצאים ברגעים אלה באי וודאות לגבי מה יהיה השנה. כמו רבים גם אני נאבקת להשאיר את העסקים שלי באוויר ובמיוחד חשוב לי שמגזין מדור לדור גם הפעם יצלח את המשבר שאנו נמצאים בו. זו לא פעם הראשונה מאז הקמתו של המגזין שאני מתמודדת עם מצב של אי ודאות: חווינו את צוק איתן, את משבר הקורונה ואני בטוחה שגם הפעם נצא מחוזקים. בטח אתם שואלים מאיפה הביטחון הזה? ראשית כי סביבי צוות איתן, תומך ושבזכותו גם כשנראה לי הכל אבוד מיד אני מקבלת רוח גבית שעוזרת לי להרים את הראש ולהביט קדימה, על זאת אני מודה לכל מי ששם עבורי ובראשם משפחתי, חבריי ומומחי מגזין מדור לדור.
לסיום אני אשמח לתת לכם טיפ שעוזר לי בימים אלה – פשוט כשמאוד קשה לכם סגרו את העיניים, זכרו ברגע קסום שממלא אתכם בהמון שמחה ואפילו מעלה לכם חיוך או שימו קטע מוסיקלי שמאפשר לכם להתנתק ואז גם תתחילו לנשום. זהו מרשם שלא עולה כסף והוא פשוט נותן המון בריאות!
