החודש לפני עשר שנים הושק המגזין בהתרגשות גדולה והמון ציפיות.
כשאני מסתכלת על איך הכל התחיל אני אומרת לעצמי איזה אומץ היה לי להקים מגזין מאפס בלי כמעט אמצעים ובלי לדעת לאן זה יתפתח. בעיני ובעיני שותפתי לדרך מונה איריאל (מעצבת גרפית)
זו היתה הגשמת חלום ליצור במה שבה עסקים קטנים יוכלו לפרסם את הידע שלהם, להפוך לאוטוריטות בתחומם ולבסס את המוניטין שלהם.
כמו שרבים מכם יודעים במקביל להקמת המגזין ניהלתי עסק נוסף בשיווק משחקי חשיבה, במחשבה לאחור נראה שאני סוג של וונדר וומן. בעיני וונדר וומן יכולה להזיז הרים וגבהות, היא יכולה להשיג כמעט כל דבר!
התחלתי לשווק את המגזין ולהפתעתי לקוחות שלי ושל שותפתי הצטרפו גם למיזם החדש שלנו בזכות השרות של כל אחת בעסק שלה.
בעיני עסק נבנה בין היתר על יחסו ללקוחות, בחווית השרות, ההקשבה ומתן פתרונות שהלקוח זוכה מאתנו.
עם השנים המגזין גדל ועוד בעלי עסקים לקחו בו חלק והפכו למומחים במגזין. כל אחד ואחת זכה ליחס אישי.
בחלוף השנים המגזין שינה את נראותו בזכות סיגל גבאי שגם היא סוג של וונדר וומן בתחומה. הוספנו מדורים חדשים, התחלנו לעשות פודקאסטים וריאיונות .בכל שנה אנו משתדלים להוסיף לשרותים שאנו מציעים חידושים ואפשרויות נוספים.
אין מאושרת ממני כשאסתר בוטביקה מספרת לי שעבורה המגזין הוא גם כרטיס הביקור שלה, כשלקוח פונה אליה ומעוניין בשירותה היא מפנה שאותו לפינת מומחה שלה במגזין שבו כל הכתבות והראיונות שעשתה, וכך הלקוח מכיר אותה מזווית נוספת.
והנה עוד חודשיים נתחיל את השנה האחת עשרה של המגזין ונקיים מפגש מפרסמים בו נציג את החידושים האחרונים, נקשיב לבקשות המומחים וכמובן אסתכל עליהם בלובן עיניהם ואתמלא בהמון אושר וגאווה.
אני חושבת שכולנו רוצים להרגיש וונדר וומן או וונדר מן ולהגשים את חלומותינו ואת חלומות לקוחותינו.
