אם היו שואלים אותי בעבר (הלא ממש רחוק) מי היא וונדר וומן בעיני הייתי חושבת במיידי על אותה אשה שלצד היותה אם המגדלת את ילדיה במסירות רבה, היא עובדת במשרה מלאה, מתפקדת כאשת איש ומנהלת חיי חברה פעילים, למעשה בפועל היא פועלת מסביב לשעון ומג'נגלת בין כל המשימות.
התחושות של אותה אשה שהיא וונדר וומן, המוכרות לכל אחת מאיתנו, הן לעיתים תחושות של אכזבה כי לא ממש רואים אותה ואת כל פועלה, לצד איזו אלופה שמצליחה לעשות ולשלוט ביד רמה בכל זאת. תחושות אלה מוצאים את ביטוים לעיתים בקול אנחה של חוסר כוח, רגעי יאוש, תסכול, אכזבה, כעס ולעיתים ברגעי סיפוק ושמחה על כל אותה הצלחה.
אני מודעת לכך ששנים רבות חוויתי זאת בעצמי, מחד עטף אותי החשש, התסכול וחוסר האונים מהמשאבים הנדרשים לנהל חברה, להיות רעיה ולגדל 3 ילדים, פרויקט מורכב מאוד ומאידך היו רגעים של סיפוק ושמחה וגאווה. לצופה מן החוץ הכל נראה נפלא והדברים התנהלו באופן טוב אך בתוכי ברוב המקרים התחוללה סערה ופעמים רבות הרגשתי אבודה.
בפגישות עם חברות למדתי שהבחירות שלהן היו שונות, למשל אחת בחרה לעבוד חצי משרה – מה שהותיר לה יותר זמן למשימות האחרות, אחרת שיתפה בכך שבן זוגה לוקח הרבה יותר מהאחריות הנדרשת לזמן המשפחה והשלישית סיפרה שהיא בחרה לא לצאת לעבודה אלא רק ללמוד ולגדל את הילדים. סיפורים כאלה העצימו בי את התחושה שאני חייבת ליצור שינוי מתוך ידיעה ברורה שהבחירה היא שלי איך לנהל את המערכה.
בימינו הדברים נחווים ונראים מעט שונה. המשפחה שינתה את פניה ואנחנו פוגשים משפחות שונות. יש משפחות של הורים יחידניים, משפחות בהורות משותפת, ומשפחות כמו שהכרנו אנו. השינוי הביא עימו לצד הוונדר וומן (wonder women) גם את הוונדר מן (wonder men) . למעשה, חשוב לתת את הדעת למהו הכוח המניע לביצוע המטלות, האם הוא מונע ממוטיבציה פנימית הנובעת מהבנת האחריות ומביאה לסיפוק ונחת מהתוצאות בעקבות העשייה או ממוטיבציה חיצונית המונעת מהכרח וחובה ומביאה בעקבותיה עייפות, כעס ותסכול. חשוב שנזכור כי עדיף לעשות וליצור ממקום שיגרום לנו תחושה טובה מאחר ובדרך כלל היא תקרין על ההתנהגות שלנו לסביבה. תמיד עדיף להיות בצד החיובי המשפיע לטובה.
זהו שינוי קטן עם משמעות גדולה!!!
בהצלחה
