מאת: קטי פישר
הרבה סיפורי אהבה באגדות ובמעשיות הקלאסיות המיועדות לילדים, מסתיימים בדרך כלל בנישואין ובמימוש אהבתם של הגבר והאישה שהם הרבה פעמים נסיך ונסיכה, וזאת לאחר שאלה מתמודדים עם המכשולים הרבים שעומדים בדרכם בהצלחה רבה. כולנו מכירים את הסיומת בהרבה מסיפורים אלה: "… והם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה". לא אכנס במאמר קצר זה לניתוח מעמיק של סיפורים אלה, אך יש לכך דוגמאות רבות, כמו: לכלוכית, היפיפייה הנרדמת, שלגייה, החתול במגפיים, היפה והחיה, סיפור המסגרת של אלף לילה ולילה ועוד.
לעומת זאת, בספרות המיועדת למבוגרים, גם בספרות הקלאסית וגם במודרנית על כל הסוגים השונים, לרוב סיפורי האהבה לא ממומשים, או לא מאושרים, לדוגמה: אנה קארנינה, רומיאו ויוליה, מאדם בוברי, סיפורי עגנון למיניהם, מאחורי הגדר ביאליק ועוד.
אם בסיפורי הילדים מבטיחים לנו שההתגברות על המכשולים תביא אותנו בסוף אל האהבה המושלמת, הרי שבספרות למבוגרים מראים לנו שלא פשוט כלל וכלל להתמודד עם הקשיים שהחברה מערימה עלינו והרבה פעמים המציאות מכריעה אותנו.
במאמרים קודמים ציינתי שהספרות משקפת מציאות, וכפי שהאהבה משתקפת במרבית הספרות למבוגרים, נראה שאין אהבות שמחות ומאושרות.
מכאן עולה השאלה המתבקשת: האם אין במציאות אהבות שמתממשות ואהבות שמחות?
בוודאי שיש לא מעט כאלה. אם כך, מדוע בספרות למבוגרים אנו פוגשים כמעט אך ורק את אלה שנכשלות בכך?
ההבדל בין האגדות והמעשיות המיועדות לילדים, לבין הספרות המיועדת למבוגרים בנושא האהבה והנישואין הוא בכך שהראשונות הם לרוב סיפורי חניכה המציגות התמודדות מוצלחת של הגיבורים עם המכשולים, כאשר המסר הוא: "אם תתמודד בהצלחה עם המכשולים, תגיע למימוש האולטימטיבי ולאיזון בין החלקים השונים שלך, כמו איזון בין המוח, רגש והמימד הרוחני, כמו גם בין החלק הנשי והחלק הגברי שבך". שיא המימוש של האיזון הזה הוא נישואין, כמובן שספרות ילדים בין היתר מעודדת נישואין כחלק מהמסרים החינוכיים שלה.
לעומת זאת, הספרות למבוגרים מציגה מצבים משבריים ואת ההתמודדות הלא פשוטה אִתם כחלק משיקוף המציאות והרבה פעמים בחיים בפועל לאחר הנישואין, בזמן שספרות ילדים על פי רוב לא נוגעת בזה. וכול זאת, ראשית כיוון שמצבים אלה יוצרים עניין רב יותר אצל הקורא הבוגר, הוא יכול להזדהות אתם, ודרך מצבים אלה להתבונן בעצמו ואולי אף לחפש פתרונות משלו. אם בספרות לילדים חשוב להגיע לסוף טוב כחלק ממסר חינוכי, הרי שספרות למבוגרים יוצאת מתוך הנחה שהאדם הבוגר, יכול להתמודד עם סיום שבו המציאות מכריעה את הגיבור, כדי שישאל את עצמו שאלות, יחקור ואף ימצא פתרונות בעצמו.
אם כך, יש אהבות מאושרות גם במציאות, לא רק באגדות. בספרות למבוגרים נמצא אותם הרבה פחות.
