ילדים מכניסים אושר גדול, ולצידם אתגרים. לאתגרים יכולות להיות סיבות שונות וחלקן אף נוירולוגיות, באם באתגרי קשב וריכוז ברמה זו או אחרת, ואף יותר מכך. כמו-כן קיימות התנגדויות הקשורות להתפתחות הרגשית של הילד, באם בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות נגטיבית, המתוארת כ"דווקאית".
לרוב בגילאים 0-8 שנים התנהגות זו אינה מודעת, והיא יכולה להיות קשורה לחיזוקים חיוביים או שליליים של ההורים. לצד יכולת הצבת גבולות של ההורה, והתנהלות כסמכות משמעותית וחיובית לחיקוי.
לצידן קיימים סוגים שונים של הפרעות אישיות של הילד או וההורה, באם בקושי לחוש ולהביע אהבה, פגיעה בסביבה וכדומה.
הפרעות נוירולוגיות משפיעות על הקשרים של ההורים עם הילד. לעיתים המקור לכך הוא קושי רגשי של ההורה בהשלמה עם המצב הקיים. או ועודף מיקוד בילד המטופל, תוך הזנחה אישית של ההורה את עצמו, ילדיו הנוספים, בן/בת הזוג, חברים וכדומה.
ההשלכות של יחסי הורים וילדים שונות, ומאוד אישיות לכל הורה ומשפחה. יחד עם זאת, אתגרים אלו משפיעים במיוחד כשאין הסכמה בין ההורים לגבי ההתנהלות מול הילדים.
להיות הורה נלפיסטית משמעותי, זה קודם כל לחשוב על הילד שלנו באמפטיה וחמלה. כדי להבין את הילד/ה שלך כדאי לך לחזור ולהתחבר לילד/ה שבך! אני רוצה להכיר לך את הכלי אימון NLP "ילדים חומלים היינו". כדאי להיעזר במנחה NLP, ולעשות זאת תחת הרפיה קצרה.
