"מעבירין את רוע הגזירה"

פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" ה- 9 ה'תשפ"א – 3 בכורות
בסימן פיוטי הימים הנוראים

מנהל אמנותי ד"ר יובל רבין
המחלקה למוזיקה אוניברסיטת בר-אילן ומרכז דהאן

בשידור דיגיטלי
ראשון -שלישי כ"ג-כ"ה באדר ה'תשפ"א  7-9.3.21

ההתחברות ללא עלות

תרומות ל:אוצר המוסיקה היהודית ע"ר 508600708,

חשבון 427144 הבנק הבינלאומי הראשון סניף 009

הרשמה באמצעות עמוד נחיתה ובעמוד הפייסבוק של "ימי מוזיקה יהודית"

הדס פל-ירדן  הלאדינו חוזר ללבנט
קונצרט כליזמר ג'אז מחווה לדייב טאראס
אנסמבל אלעד גבאי

פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" בניהולו המוזיקלי של ד"ר יובל רבין, מוזיקולוג ונגן עוגב בינלאומי, בשיתוף המחלקה למוזיקה ומרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן יתקיים השנה במדיה דיגיטלית.
ד"ר רבין יצר את הפסטיבל המשלב בין צלילים לסובלנות במטרה לתת במה איכותית למוסיקה יהודית איכותית באשר היא, תוך הקפדה על האיכות אך ללא משוא פנים של סגנון אחד על פני האחר. ימי מוזיקה יהודית בונים גשרים בין מזרח ומערב, בין ישן וחדש ובין העממי והאקדמי. 

הפסטיבל השנה עומד בסימן מידת הדין ומידת החמלה, הכה מתאימים לימים אלו ובמרכזו עומדים שני פיוטים מרכזיים של הימים הנוראים: "ונתנה תוקף" מקהילות אשכנז ו"עת שערי רצון להיפתח" מקהילות עדות המזרח והספרדים. שני הפיוטים שונים מאוד, אך יש בינהם קוי דמיון. "ונתנה תוקף" עוסק בבית דין של מעלה, ו"עת שערי רצון להיפתח" עוסק בעקדת יצחק. אך שניהם מדברים היותינו בשר ודם. שניהם עוסקים במידת הדין מול מידת הרחמים שאנו כה זקוקים לה. 

הפסטיבל כולל הרצאות וקונצרטים המביאים נוסחים שונים של הפיוטים. בעדות אשכנז מדובר בנוסחים מסורתיים לצד יצירות מאת מלחינים מוכרים יותר ופחות ונעים מלבנדובסקי ונאומבורג מן המאה ה- 19 ועד ליאיר רוזנבלום בסוף המאה העשרים. בעדות המזרח הפיוטים הם עממיים והתכנית תכלול שלל לחנים ממרוקו שבמערב ועד לפרס ותימן שבמזרח.

כמו כן שולבו בפסטיבל קונצרטים של מוזיקה מרוקאית מסורתית, של מוזיקת לאדינו מתורכיה וקונצרט המשלב כליזמר וג'אז.

התכנית

ראשון כ"ג אדר, 7.3.21  וּמִי בַּמַּגֵפָה- ונתנה תוקף

17:00-18:30 הרצאות ואפשרות לשאלות:

פרופ' אליהו שלייפר – "הנה יום הדין": חזנות ומוסיקה אמנותית לפיוט "ונתנה תוקף"

ד"ר אבי בר איתן –  "ונתנה תוקף של יאיר רוזנבלום"

19:00 בכורה לקונצרט "ונתנה תוקף", גרסאות שונות לפיוט "ונתנה תוקף"
חזן בליווי סולני האנסמבל הקולי החדש והרמוניום.

יום שני כ"ד אדר 8.3.21  זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה – עת שערי רצון להיפתח

17:00 עושר מרוקו – קונצרט מוזיקה יהודית מרוקאית אותנטית עם חי קורקוס וטאראב ירושלים

18:30 בכורה לקונצרט-הרצאה אנסמבל אלעד גבאי עם המרצה פרופ' אדוין סרוסי, גרסאות שונות של הפיוט "עת שערי רצון להיפתח"

יום שלישי כ"ה אדר 9.3.21  אֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה -מעבירין את רוע הגזירה

17:30 בכורה לקונצרט "הלאדינו חוזר ללבנט" – הדס פל-ירדן ואנסמבל

19:00 "מעבירין את רוע הגזירה" – קונצרט כליזמר מחווה לדייב טאראס עם גלעד הראל, קובי סלומון ואנסמבל נגני ג'אז. 

*הזכות לשינויים שמורה

הרחבה
מדוע כיפורים אחרי פורים ?  
למרות הקרבה לפורים והרצון לשמוח בתקופה קשה זאת, רבין אומר כי מצא זאת טבעי ביותר לעסוק השנה ב'ימי מוזיקה יהודית' בפיוטים האלה, כיוון שעם כל הקושי שהם מציגים, הם מובילים לסיום אופטימי. גם אם אנחנו נמצאים בתקופה קשה. שני הפיוטים נותנים אופטימיות.  ב"ונתנה תוקף " ותפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". וב"עת שערי רצון להיפתח"- הקב"ה שומר לנו זכות אבות ומקבל אותנו ואת תפילותינו.
רבין עצמו אוהב מאוד את יום הכיפורים, כיום של רחמים והיטהרות.
היפה והמיוחד בפסטיבל הוא הבאת מסורות שונות, זו בצד זו: לחנים שונים לאותו הטקסט. הלחנים השונים מטפלים בטקסטים בצורות שונות ובכך נותנים להם פרשנויות שונות.  
באשכנז – החל מאמצע המאה ה-19 היו מלחינים שכתבו יצירות לבתי-כנסת. ישנם גם לחנים שנחשבים כיום כעממיים, אך אנו יודעים מתי וע"י מי הם נכתבו. מדובר במסורת של כ-200 שנה.

הלחנים של בני עדות המזרח הם עממיים. במקומות שונים ישנו יותר מלחן אחד מוכר לפיוט. במרוקו לבדה ישנם מספר לחנים שונים וישנן ארצות נוספות…
ישנם בתי כנסת שבהם שרים את הפיוט כמה פעמים ברצף בכמה מנגינות כדי לרצות את כלל המתפללים.

"הנה יום הדין": חזנות ומוסיקה אמנותית לפיוט "ונתנה תוקף"

פרופ' אמר' אליהו שלייפר

"ונתנה תוקף", ה-Dies Irae היהודי, הוא הפיוט המרכזי בתפילות מוסף של ראש השנה ויום כיפור בעדות האשכנזיות. לכן מפליא שבחזנות האשכנזית לא נוצרה מסורת של "נוסח" מחייב לפיוט זה. אולם העדר ה"נוסח" הפך להיות יתרון בכך שאיפשר מרחב יצירה לחזנים, ויותר מאוחר גם למלחינים, והם ניצלו אותו כדי לבנות רצ'יטטיבים ויצירות אמנותיות על חלקים שונים של הפיוט.

הפיוט נחלק לשלושה חלקים עיקריים: "ונתנה תוקף",  "בראש השנה יכתבון", ו"כי כשמך" ובחזנות נהוג לחלק אותו לחלקי משנה שכל אחד מהם מקבל טיפול מוסיקלי משלו. כך נוצרו קונבנציות, או דרכי יצירה מסורתיות לכל חלק. דרכים אלה היו שונות במסורות חזניות שונות. בהרצאה נעמוד על חלקן ונשווה מסורות שונות של הלחנה לחלקים נבחרים. כמו כן נראה כיצד התבטאו במוסיקה של בתי הכנסת המקהלתיים באירופה ובאמריקה במאה ה-19 וראשית המאה העשרים.

עיון בלחנו של יאיר רוזנבלום לפיוט "ונתנה תוקף"

ד"ר אבי בר איתן

כמלחין חילוני הניצב במרכז הקונצנזוס הישראלי, שיריו של רוזנבלום פרצו גבולות ונפוצו ברחבי המרחב היהודי והישראלי. בהרצאה אנתח את הלחן של יאיר רוזנבלום לפיוט "ונתנה תוקף" ואדגים כיצד קושר רוזנבלום בין נוסח תפילה מסורתי לשיר ישראלי וכיצד הוא מגשר על המתח שבין שני המוקדים – 'ישראליות' ו'יהדות', אשר התווה את תהליך יצירתה של התרבות הישראלית. אעמוד על תפקידה של יצירה זו בזיכרון הקולקטיבי ובאבל הלאומי לחללי מלחמת יום הכיפורים, ואציג את הסיבות להתקבלותו של הלחן בציבור הישראלי ובבתי הכנסת בעלי הגדרות הזהות השונות.

קונצרט בבכורה "ונתנה תוקף"
תבוצענה זו לצד זו גרסאות של מלחינים שונים (מתקופות שונות), רובן בשילוב של מקהלה וחזן, כולל גרסאות שאינן מוכרות לקהל הרחב. הטקסט של הפיוט מאוד דרמטי, ומלחינים שונים נתנו פרשנויות מוזיקליות שונות למילותיו. האזנה לפיוט בגרסותיו המוזיקליות השונות, בזו אחר זו מחדדת את האזן לדקויות המשמעויות השונות של הלחנים השונים.
זמרים מתוך האנסמבל הקולי החדש – חזן יפורסם.

עושר מרוקו – קונצרט מוזיקה יהודית מרוקאית אותנטית עם חי קורקוס וטאראב ירושלים

עושר מרוקו – קונצרט בכורה של מוזיקה יהודית מרוקאית אותנטית עם חי קורקוס וטאראב ירושלים.
מוזיקה אנדלוסית אותנטית וכן הפיוט "עת שערי רצון" בשני לחנים ממסורת מרוקו.
האנסמבל טאראב בניהולם של חי קורקוס ואלעד לוי מבצע מוזיקה אנדלוסית מרוקאית בצורה הנאמנה ביותר למקורותיה. הם למדו תחת הדרכתם של המורים והמבצעים הגדולים בדורנו ר׳ חיים ביטון, ר׳ חיים לוק , ר׳ מאיר עטיה זצ״ל, ישועה אזולאי ז״ל. ההרכב הופיע בפסטיבלים חשובים בהם פסטיבל אסאווירה במרוקו ופסטיבל העוד בירושלים.

חי קורקוס-סולן ומנחה , אלעד לוי-כינור
יוחאי כהן-שירה, עוד,  דרור טובול-קונטרה בס
אברהם מימרן-ויולה, נתנאל בן שטרית -טאר, הילל אמסלם-דרבוקה וכלי הקשה

עת שערי רצון להיפתח ממזרח וממערב

מופע מוזיקלי מבואר
ביאור: פרופ' אדוין סרוסי (האוניברסיטה העברית בירושלים)
מנהל מוזיקלי, קאנון, עוד ושירה: אלעד גבאי
כינור, שירה: ניצן חן-רזאל
סאז, גיטרה אקוסטית, שירה: אליהו דגמי

'עת שערי רצון להיפתח' הוא פיוט מכונן בתפילת ראש השנה בפזורה היהודית בארצות האסלאם, ממרוקו שבמערב ועד איראן שבמזרח ואף באיטליה. הפייטן בין המאה ה-12, יליד פאס שבמרוקו, ר' יהודה בן שמואל עבאס, חיבר אפוס פיוטי רב עוצמה המספר את הדרמה של עקידת יצחק תוך אריגה מופלאה של מדרשים רבים שהוסיפו פרטים לסיפור העקידה היכן שהמקרא שתק. הפיוט זכה לחיקויים, לתרגומים ללשונות היהודים וללחנים שונים אשר העצימו את נוכחותו בתרבות היהודית ואף את מקומו בתרבות הישראלית העכשווית.

המופע עת שערי רצון להיפתח ממזרח וממערב מתחקה אחרי הגלגולים המוזיקליים של פיוט מרהיב זה בבתי הכנסת של קהילות שונות. הוא מבוסס על ידע רב אודות הפיוט הזה אשר הצטבר במשך הזמן במחקר ובארכיונים. יישמעו במופע גרסאות של לחנים שונים בצורתם המסורתית על פי הקלטות היסטוריות וכן בעיבודים חדשים שנערכו במיוחד למופע זה. המופע מלווה על ידי דברי הסבר והמחשות ויזואליות המשלימים את הביצועים המוזיקליים.

הלאדינו חוזר ללבנט:

הדס פל-ירדן במופע לאדינו מהמרחב העותומאני הצבעוני.

הדס פל-ירדן מגישה במופע שמח במיוחד חוויות והשפעות מוסיקליות שנכנסו לחייה מן העיר איסטנבול בה חיה ומאהבתה לעיר מגוריה ירושלים. המופע מעוטר בכלי נגינה מסורתיים תורכיים יחד עם חברים יקרים החולקים עימה את החוויה הספרדית- ירושלמית-תורכית במופע שכולו תמהיל אותנטי אופטימי של ההשפעות ההדדיות בין תרבויות המקום לקהילה היהודית הספרדית.

מחווה לענק הכליזמר דייב טאראס- גלעד הראל והניו אורלינס פאנקשן
דייב טאראס, מגדולי נגני הכליזמר בארה"ב של תחילת המאה הקודמת, היה הראשון ששילב סווינג עם מוזיקת הכליזמר.
להקת הניו אורלינס פאנקשן חוברת לקלרניטן הבינלאומי גלעד הראל וביחד מלבישים את השירים המיוחדים של טאראס בלבוש מקצבי הדיקסילנד מניו אורלינס!
תוצאת ההיתוך בין שני הסגנונות ושיתוף הפעולה בין המוסיקאים הם חגיגה גדולה של שמחה ווירטואוזיות שתשאיר את המאזינים מחויכים ודורשים עוד. 

גלעד הראל- קלרינט
קובי סלומון- קלרינט
ארנון דה בוטון- טרומבון, אלי פרמינגר- חצוצרה, שימי גלעד- בנג׳ו
נעם אלרון- קונטרבס, יאיר זלצמן- תופים

טקסט של הפיוטים מתוך אתר הפיוט והתפילה

ונתנה תוקף

וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם
וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ
וְתֵשֵׁב עָלָיו בְּאֱמֶת

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַּיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה
וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ

וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָׁמַע
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן
וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיָּה וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ
מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה
מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא
מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יְטֹּרֵף
מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר
מִי יַעֲנִי וּמִי יַעֲשִׁיר
מִי יֻשְׁפַּל וּמִי יָרוּם

וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה

כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ קָשֶׁה לִכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ

אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם וְיוֹדֵעַ יִצְרָם
כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם
אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר
בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה
וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף

וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם

אֵין קִצְבָּה לִשְׁנוֹתֶיךָ וְאֵין קֵץ לְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ
וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵילוֹם שְׁמֶךָ
שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ
וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְמֶךָ
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ
כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקֹּדֶשׁ.

—————————————————————————————————
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה
הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה
עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק
גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק
אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חַָק
אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק
עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵח
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

שַׁחַר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר
וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר
יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר
וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר
עָמַד וְהִתְבּוֹנֵָן לְהִמָּשֵׁחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר
אוֹר הֲרְאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר
וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר
עָנָה שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחְֲמוֹר
וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה
וְיַעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה
אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה
אַיֵּה אֲדֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה
הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

וְיַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה
כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה
דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה
נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

דָּפְקוּ בְּשַׁעְרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ
הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ
קֹוִים לְָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ
וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ
דָּרְשׁוּ בְּנַחֲלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל
וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל
וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל
וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל
עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי
נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאֲסָרִי
חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי
קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפָרִי
וְאְמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

וַיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה
אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה
מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא
אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה
אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם
אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם
שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחֲנַיִם
יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם
בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.

לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה
זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה
וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה
(כשראש השנה חל בשבת:
וּשְׁמַע תְּפִלָּה זָכְרָה לִתְרועָה(
וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.