מאז מות אמה,התגבשה החלטה אצל נעמי הקטנה. היא תהייה רופאה! לאביה שמואל היו תכניות אחרות ועוד לפני שסיימה את אחת

המצור על ירושלים הכביד על תושביה ובעיקר על הזקנים, הפעוטות והחולים. נשים בהריון היו בסכנה לאבד את עוללן. כך קרה

יואב אחז בכף יד ושל תום שחייך,הניע את שפתיו ולחש: "הייתי צריך להיפצע כדי לאחד את המשפחה". "יומיים וחצי אני

שלומית מסרה את יואבי לאמה יוכבד שפונתה לחיפה עם שאר חברות הישובים המבוגרות, הילדים והנשים המניקות. היא עצמה, בחרה להשתלב

מותו של יקי כיבה את ליבה של שלומית ואת הרצון לאהבה כי מה לה אהבה שנגמרת במיתה! יומיים אחרי הלוויה

עצמאותה של המדינה גררה כאב וצער על אלה שחרפו נפשם ונפלו על מזבח התקומה, והדאגה לבאות. ישראל דודה של שלומית

תום שכב על גבו, עיניו עצומות וידיו פשוטות לצידי גופו הארוך המכוסה סדין לבן. יואב בחן את הנקזים בגופו של

קולות בוקר חקלאי עודדו את יואב להסיט את הווילון ולהציץ מבעד החלון אל קיבוץ שיבולים. בן בכור היה לשלומית ולאליהו

יואב התעשת, ניער את ראשו ושערו הכסוף נחת בחוסר סדר בולט על מצחו, אחז במזוודתו ו"חתך" הישר לאולם קבלת הפנים.

זמן הצעידה בשרוול המעבר לאולם קבלת הכבודה, אפשר ליואב להמשיך ולחטט בנסתרות מוחו אודות קשריו עם חורשת האלונים. …. בינו