איתם ישראלי יוצא ה"אח הגדול", חי את החלום

"אני יכול לשקוע במיטה ולדמיין את החלום הזה, לחיות אותו, ואז הוא מעורר בי את הדחף ואת התשוקה"

איתם ישראלי, יוצא האח הגדול הוא יזם אינטרנט, מרצה ומנחה בהתפתחות אישית. אבל קודם לכל הוא ספורטאי בנשמתו. ייצג את ישראל בשייט מפרשיות בארבע אליפויות עולם, פעמיים זכה לעמוד על הפודיום. אח"כ עבר לכדור-שער, ענף הספורט הייחודי לעיוורים. כיום הוא אצן חצי מרתון.
"אני חי את זה. הספורט מלמד ומעצים. זה 'מטורף' מה שהספורט עושה ואיך שהו משפיע".

קבענו להיפגש במסעדה על גדת הירקון, איתם ישראלי הגיע עם כלבו 'וולטר'.
כאדם רואה, פתאום, שמתי לב שאני מתעסק בהמון פרטים מהרגע שהגעתי לחנייה ועד שנכנסתי למסעדה. "מה עובר לך בראש", אני שואל את איתם, "כיצד אתה מתרגם מידע, הופך אותו לפעולה, והולך בכיוון ובמרחק הנכונים".
"יש לי מושגים של אדם רואה", אומר ישראלי (29), שהתעוור בגיל 22 , אני רץ פה, ומכיר את הפארק הזה ברמות של מיקום פתחי הביוב". ישראלי רץ עם חברו עופר בן דרור שליווה אותו גם במרתון ת"א האחרון.
כשהוא מדבר על מקום המפגש שלנו, יש לישראלי תמונה של המקום, בראש יש לו התחושה אם הוא הולך ישר או פונה ימינה. "דיזינגוף", הוא מסביר לי, "בסוף מתעקל פה מזרחה, אני חוצה מעבר חצייה ונכנס לפארק ואז הוא עוד פעם מתעקל מזרחה. אני מכיר, כי אני הולך עם 'וולטר
תקופת ה"אח הגדול"
איתם ישראלי פרץ לתודעת הציבור בתכנית "האח הגדול" בעונת 2012 "אחד הדברים שהתכנית עשתה לי בלי שהתכוונתי, הוא שהיא הורידה את המיסוך. יש לי דברים מזעזעים להגיד על אנשים רואים. כמו הדעות הקדומות והאמונות שיש לך על עיוורים. איפה הן מציפות אותך כשאתה פוגש עיוור?
"אני יכול לעבור ברחוב וזקנה תאמר 'וואי, איזה מסכן הוא'. היא יושבת מקבצת נדבות על הספסל, אני טס לחו"ל לתחרות בינלאומית – ובעיניה אני מסכן. למה זה קורה ? כי יש מיסוך של העיוורון על האישיות שלי. היא לא רואה את 'איתם ישראלי', היא רואה עיוור. ועיוור מעלה אצלה את כל הפחדים."
ישראלי גילה ביום שאחרי ה"אח הגדול", שהמיסוך ירד ממנו. "התכנית אפשרה לשני מיליון איש בארץ להכיר את איתם קצת מעבר לעיוורון", הוא מסביר, "היום כשאני הולך ברחוב אני 'איתם ישראלי' ולא "עיוור".
מה התכנית עשתה להעלאת מודעות נושא העיוורים ?
"כשאתה רוצה ליישר עץ עקום, אתה מושך אותו לקצה השני", הוא אומר, ומשתמש בדוגמא מהתקופה שעבד בענף הנוי בקיבוץ חורשים שליד כפר סבא, "בתכנית באמת הקצינו את זה. ראו אותי מבקיע גול במשחק כדור, מה עשו? הקצינו את זה. לקחו מקרים שכאילו למרות העיוורון 'הוא עושה את הדברים הללו'. מי שמכיר אותי, מכיר את היכולות, את השאיפות, את ההישגים שלי. מישהו שלא מכיר, יש לו הדעות הקדומות, מה שהוא ראה בטלוויזיה."

יושב על הגדר
ישראלי היה שנים רבות לקוי ראייה. "יש לקויי ראייה ויש עיוורים", הוא אומר, "לקוי ראייה הוא 'על הגדר'. הוא לא בעולם הרואים ולא בעולם העיוורים, לא פה ולא שם". אני מבקש ממנו לעזור לי ולצאת מהמבוכה ומהדעות הקדומות שלי ושואל כיצד עוזרים לעיוור. כשנכנסנו לבית הקפה הזהרתי אותו מפני המדרגה שהייתה שם.
"נהגתי נכון ?" אני שואל.

"אם היית מנסה לגעת בי הייתי אומר 'לך קדימה וולטר אחריך". וולטר מקשקש בזנבו לאות הסכמה.

מתברר שגם הוא היה מוצף דעות קדומות. "חשבתי שאני מבין ויודע משהו על עיוורים והתבדיתי".

ביום שהתעוור גילה כמה הוא שבוי בבורות. "הבנתי כמה אני לא מבין ולא חי את העולם הזה – לכן אני לא מצפה לשום דבר מאנשים רואים. אני יכול להגיד ברמה האישית, שכשאני מבקש ממישהו עזרה אתן לו הנחיות איך ברצוני לקבל את העזרה."

ישראלי מציג סיטואציות משעשעות שהוא נתקל ביומיום. "אני מבקש עזרה ממישהו והוא אומר לי: 'הבניין הצהוב, תעבור את מעבר החצייה, זה שם'. כאילו שאני רואה את הבניין. אני צריך אינפורמציה שתעזור לי", הוא מדגיש: "תלך ישר, יש ארבע מעברי חצייה, אתה חוצה את הרביעי אתה פונה ימינה" – זהו למעשה המידע שהעיוורים מצפים לו.
אנשים שסוחבים את החיים במקום לחיות אותם
כשהוא מדבר על דעות קדומות בראייה שלו, אנשים עשויים להיות מופתעים. "כשאני מסתכל על אנשים סביבי, הוא אומר, "אני אומר 'הם אנשים מסכנים'. ברמה הפיסית אין שום דבר שמגביל אותם, הם 'סוחבים' את החיים במקום לחיות אותם. אנשים שעברו איזו טלטלה, התמודדו עם איזה קושי, מתעורר אצלם הרצון להגדיר את הגבולות של עצמם, ואז אתה רואה אותם פורצים בספורט, בעסקים. הם מנסים לאתגר את עצמם מחדש". ישראלי חווה בילדותו ובנעוריו פעמים רבות סירוב לרצונותיו.
"אמרו לי 'אתה לא יכול לשוט, אתה לא יכול להתגייס לצבא'. כל מיני דברים כאלה שאתה לא, לא, לא בגלל העיוורון. ואז לפעמים מתפתח בתוכך הרצון להוכיח. אני יכול, אני רוצה."

הרצון שהוביל אותו לוותר על תירוצים
אני שואל אם לא בא לו לפעמים לעשות הנחה קטנה. "זאת תפיסת המציאות שלך", הוא עונה, "אני אגיד לך איפה זה תופס אותי".

איתם התחיל להתנהל בעולם היזמות בגיל צעיר יחסית. "רציתי להקים עסק, פגשתי יזם מדהים בשם אלי שביט", אחת הפעמים שנפגשו, הייתה מיד אחרי שהתעוור. "הייתי בן 24 רציתי ללמוד יזמות וחיפשתי את עצמי באותה תקופה. שאלתי 'מה אני יכול לעשות, מה היכולות שלי, מה האפשרויות', דברים כאלה.

"אני פוגש אותו, איזה יום, אנחנו מדברים ואני שואל אותו 'אלי, מה אתה אומר, אני יכול ?'. אז הוא אומר לי 'איתם- לכולם יש תירוצים. וגם לך. אולי לך יש תירוץ אחד יותר מלכולם, אתה גם עיוור. תבחר- רוצה עושה. לא רוצה, יש לך אחלה תרוץ." זהו משפט שמלווה אותו לכל מקום ה'רוצה' הזה. אני יודע שאני רוצה. ולכן אשים את כל התירוצים בצד, כשאני לא רוצה לעשות משהו יש לי מספיק תירוצים, אולי אחד יותר מאשר לכולם. זו גישה לחיים".

אתה לא נולדת עם הגישה הזו, כאילו קיבלת בוקס בבטן "נכון, לגמרי, כולנו מקבלים סטירות ותופסים כיוון התפתחות, זה היה אירוע מכונן".
היה משהו בילדות שלך שנתן כוח, מהיכן בא הדרייב הזה לעשייה ?
"היום אני יודע להגיד כי ההחלטות שההורים שלי לקחו, והדרכים שהם בחרו ללכת בהם, פיתחו אצלי חוסן להתמודד עם אתגרים".
אהבה מגוננת ואהבה מאפשרת
קוראים את הראיון הזה הורים, מה הם אמורים לעשות בהתנהלות היומיומית ?
"לצערי יש 'אהבה מגוננת' ויש 'אהבה מאפשרת", הוא אומר, "היום אני עובד בעיקר עם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. יש הבדל מאוד גדול בין שתי האהבות. אימא שלי מאוד אוהבת אותי, כמו כל ההורים ומאוד דאגנית, היא לא פולניה אבל היא מאוד דאגנית היא אפשרה לי לצאת." ישראלי מתכוון לכך שהורים יאפשרו לילדיהם להתמודד עם הקשיים שרואים במקומות שאינם אזורי הנוחות.

איך להיות בלתי מנוצח
השינוי שחווה נעשה מבחירה, משהו משך אותו. היום הוא יזם אינטרנט, מרצה ומנחה בהתפתחות אישית. "אחד הדברים שאני מלמד הוא איך למנף משברים וכישלונות. איך לקום ולהעצים את התהליך בזכות המשבר." הוא אומר. "מה שדחף אותי להרצאות, זה להראות מה למדתי מאז שהתעוורתי. העיוורון לימד אותי.
מה שקרה אצלי, מתוך תהליך העיוורון השתנתה לי המציאות. חוסר היכולת להשתמש בראייה הצריך אותי לצאת מאזור הנוחות ולהגדיר אזור נוחות חדש. כבוגר אני יכול לבחור בעצמי: לא טוב לי באיזור הנוחות הזה, אני יכול להגדיר אזור נוחות חדש". הוא קורא לזה "איך להיות בלתי מנוצח".

שייט – אחת האהבות
כשאני מבקש ממנו לתת לי דוגמא למיזם עסקי שהוא עובד עליו, הוא מחזיר אותי לספורט. למי שעדין לא הבין, מדובר בניווט בים. "הרעיון הוא לנווט למטרה מוכרת. התחרות בשייט היא כששני עיוורים על סירה מנווטים למקום ידוע או מוגדר". אני מודה שמבחינתי, עד שפגשתי אותו, המשפט הזה נשמע כמו התחלה של בדיחה: " שני עיוורים עולים על סירה ומנווטים…"

איך אתה יודע היכן אתה נמצא ?
ישראלי מקביל את עקרונות הניווט בים לעקרונות הניווט בעסקים. "אני מחפש מצוף מצפצף", הוא מסביר ומדגים את האסטרטגיה על השולחן במסעדה. "אני יודע איפה המצוף נמצא ביחס לרוח, לסירה, לגלים. יש חוקי דרך." הוא אוחז בכוס, מסביר את העקרונות ומזיז את ידו על גבי השולחן בצורת זיג זג.
ישראלי משמש היום מאמן נבחרת ישראל בשיט עיוורים. מעבר ללימוד שיט תחרותי, הוא נותן לשייטים ידע מניסיונו הרב. "אנחנו שני מאמנים. שייט- מאמן רואה, ואני כמאמן לשיט עיוורים. פה זה החיבור האמתי לעולם העסקים", הוא אומר כולו יוקד תשוקה. "התחרות הזו של השייט, היא דו קרב בין שתי סירות, זה כמו לשחק שח-מט על המים". הוא מחפש אתגרים וכאן הוא מספר על אחד הכישלונות היותר מתוקים שלו.
הוא יצא בפעם הראשונה לאליפות העולם באיטליה, "הייתי הראשון שעושה את זה בארץ. יצאתי, 'קיבלתי בראש' הגעתי למקום אחד לפני אחרון. באירוע הסיום אמרתי: 'מי הדביל שהמציא שיט עיוורים, מה זה השטויות האלה לתת לעיוורים לשוט. לא רוצה את זה, אני לפה לא חוזר!'. חזרתי עוד שלוש פעמים שנה אחרי שנה". הוא מספר בחיוך.
מה גרם לך להתגבר על הכישלון ?
בגיל 21 היה לו אירוע מכונן. "אני זוכר נקודה שאני עומד בה, בקיבוץ, בוחר את התובנה הזו שאני לוקח החלטה על החיים שלי ואני בוחר איך הם ייראו ולאן אני אלך. ואני בוחר לחזור לשם, לתחרות. הפעם, לעשות את זה בדרך שלי. אחד הדברים שקרו בילדות הוא שהחליטו בשבילי. ישבה לי סייעת בכיתה: 'אתה לא תלמד אנגלית כי אתה עיוור', 'אתה צריך ללמוד ברייל', 'אתה לא תלך לצבא' קיבלו עבורי כל מיני החלטות בחיים.
"בפעם הראשונה שיצאתי לאליפות עולם בשיט, זו היתה הפעם הראשונה שאמרתי 'הינה ההוכחה. המפתחות בידיים שלך. אתה מפקד על הסירה, אף אחד לא אומר לך מה לעשות. תעשה טוב תנצח, תעשה לא טוב תכשל. ההגה בידיים שלך, תרתי משמע."

הבנת את המשמעות הדרמטית של הדברים ?
"בחוויה האישית זה היה 'וואו', התרוממות רוח מטורפת". ישראלי החליט שהוא ניגש לתחרות השיט בדרך שלו, כמו שהוא חושב ומאמין. "הבנתי שהמהות של השיט הוא דו קרב, שח-מט על המים". הוא היה אז בן 23.

תחרות שיט עיוורים, ככל שינסו לתאר אותה לאנשים "רואים", לא תוכל להסביר מה באמת מתרחש על הסירה הבודדת. כדי להדגים את מורכבות העניין הוא מסביר: "אתה יושב בסירה יש לך מצוף מצפצף של בקר הזינוק מצד ימין, בצד שמאל מצפצף לך עוד אחד, יש לך מכשיר קשר מצפצף, יש לך שעון מדבר, יש לך איש צוות שאתה מדבר אתו, אתה צריך להבין מאיפה הרוח באה, יש לך הגה ביד שמאל, מפרש ביד ימין, יש לך בקר בטיחות על הסירה שמדבר איתך. אתה עם ים של מידע שזורם אליך ואתה צריך לנהל את המידע הזה. זה מטורף". הוא אומר את הדברים בנשימה אחת. וצוחק. פתאום אני שם לב שהוא מוסיף: "כיף לא נורמאלי".

אם זה "כיף" בשבילו, בשבילי זה הסיוט בהתגלמותו. רק מלשמוע את רשימת הנתונים שצריך להתמודד אתם, אני מרגיש התחלה של מחלת-ים.

"אז אתה בעצם טייס", אני אומר לו, "תראה עם כמה נתונים אתה צריך להתמודד. אני בקושי מסתדר עם מד המהירות ועם שעון הדלק אצלי ברכב".

ישראלי, כאמור, מאמן את נבחרת ישראל לשיט עיוורים. בנוסף לו, יש גם מאמן רואה בנבחרת. בסוף מחנה האימונים האחרון הוא הציע למאמן הרואה לקיים ביניהם תחרות. "כבר 5 שנים לא החזקתי הגה, שמתי לב איך אני חי את זה", הוא אומר ופניו קורנות מאושר, "אני חי את זה כי הייתי שם, יש לי ניסיון של הרבה שנים". אגב- בתחרות ביניהם, ישראלי ניצח. נראה שהאופי התחרותי בספורט, נמצא בהוויה שלו ומשפיע בכל רגע בחייו.

"בכיתה י"ב, לא סיימתי את ה- 2600 מ' של בחינת הבגרות", הוא אומר, "כעת סיימתי חצי מרתון שלישי בחודש. דברים שהיו רחוקים ממני אז, שנות אור".

לא להפסיק לחלום
איפה נמצא אותך בעוד 5-10 שנים ?
"וואי", הוא משמיע קריאת התפעלות, "קודם כל עם בית ספר די גדול להתפתחות אישית, און ליין, יהיה גם אוף ליין. אלו דברים שיקרו בשנה הקרובה. אני חושב שישמעו על זה יותר בחודשים הקרובים.

איזו מתנה תבקש ליום הולדת או לחג ?
"לא להפסיק לחלום. היום אני יודע להגיד, שיש בי חלק של הילד שמעז לחלום וגם חלק של הבוגר שמעז ללכת לממש את זה."
"אני חי את החלום. אני יכול לשקוע במיטה ולדמיין את החלום הזה, לחיות אותו, ואז הוא מעורר בי את הדחף ואת התשוקה."