פאב המפלצת בירושלים

הגיע הזמן לגלות לכם.

אני בת 48 ואני ברמנית.

צוחקים?

אז זהו שזה ממש אמיתי.

עד שהקורונה התחילה, פעם שבוע/ שבועיים,

הייתי מתייצבת למשמרת שלי בפאב האהוב עלי בעולם, פאב המפלצת.

אז שתדעו שזה לא סתם פאב.

זה פאב שהוא קואופרטיב, זאת אומרת, שכולכם גם יכולים להיות הבעלים שלו,

כן, גם אני.

המפלצת בירושלים, זה פאב שכונתי, עסק חברתי שמהווה פלטפורמה חברתית, תרבותית וקהילתית לרווחת תושבי הסביבה וירושלים.

הפאב הוא יוזמה קהילתית שמופעלת על ידי תושבים ותושבות בהתנדבות, ומעודדת מפגש בין אוכלוסייה מגוונת ורב גילאית בירושלים.

המשפט הזה, הוא ב"רשמית" בלא רשמית זה אומר שאני יושבת ונהנת בפאב יחד עם הילדים המתבגרים שלי. זה אומר שלידי יושבים גם יותר מבוגרים ממני, וגם יותר צעירים ממני,

והעיקר – זה בכלל לא עניין! כולם יושבים ונהנים יחד: מבירה טובה, סרט משובח עם שיחה, הרצאה או מופע מוסיקלי וכמעט כל ה"עובדים" שתראו סביבכם, הם בהתנדבות. כולל אותי.

אנחנו יכולים לשבת ולבלות בנעלי בית בכיף.

זה מקום של בילוי ומקום של תרבות ישראלית.

בשנה האחרונה ולמרות משבר הקורונה מצאנו דרכים לפתח ולגוון את הפעילות העסקית שלנו לצד זו הקהילתית (כך למשל הקמנו שוק ירקות אורגניים שאפשר לנו גם לתרום סלי מזון בתקופת הסגר, הרחבנו את מגוון הסדנאות שאנו נותנים בתחום העסקי והקהילתי ועוד). תוך שיתוף פעולה עם הקהילה ובעלי עניין נוספים, מצאנו דרכים יצירתיות לחדש את הפעילות התרבותית שלנו ולהתאימה לדרישות תקופה (בשידורים באופן סדיר). ולאורך התקופה כולה אנו ממשיכים להציע ליווי לעסקים חברתיים בהקמה.

פאב המפלצת הוא דוגמה לעסק חברתי ירושלמי מתפתח וצומח, המופעל על ידי קהילת תושבים פעילה ויוצרת, תוך שיתוף פעולה עם בעלי עניין נוספים במרחב העירוני. הפאב מהווה מוקד קהילתי המכנס ומזמין את כלל תושבי השכונה והעיר מכל הקשת החברתית, הדתית והפוליטית. הפאב שם כנר לרגליו את בניית קהילה במרחב עירוני. הפאב יוצר תחושת שייכות לירושלים, לשכונה ומקדם אזרחות פעילה של תושבים.

אז שתדעו שאיך שנפתחים הפאבים,

אני מחכה למזוג לכם בירה.

מחכים לכם,

בפאב המפלצת,

קרית היובל בירושלים.

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

גיליון החודש
שער מגזין 99
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן