תיק תק

ביטוי תיק תק (של השעון) בעולם הדיגיטלי של היום

נשמע כהיסטוריה, כמשהו ששקע לנצח,

למרות שזיכרון מ-"שעון בן חיל",

שיר הילדות של בנותיי, טרם נמחק מזיכרוני.

הביטוי הזה עבר התמרה ל-"לתקתק", שגם גרסתו

"תקתק על מכונת הכתיבה" שקעה לנצח.

אך מה שקיבל משמעות בתקופתנו זו מילה

"לתקתק", מילה כה פופולרית ומשמעותה

לפעול ביעילות ובזריזות J

זה מה שאנחנו דורשים מעצמנו, מבני זוגנו

וילדינו.

השאלה שנשאלת היא: האם זה תמיד נכון לנו,

או במילים אחרות – מה ומתי עלינו כן לתקתק?

אומרים שיהודים נוהגים להשיב על שאלה בשאלה J

אז נשאל את עצמנו: מי אנחנו? למה באנו לעולם הזה?

לפי ספרי קודש, נבראנו כצלם אלוהים, בורא העולם.

ואם כך, גם עלינו לברוא את עולמנו, ליצור יש מאין.

מאמינה שרובנו, אם לא כולנו, הכי נהנים במקום הזה,

מקום של חלימה, חיפוש, יצירה אומנותית,

או הנדסית עם תכנון עד פרטי פרטים.

השלבים האלה ממש לא הולכים ביחד עם תקתוק

ולדעתי, העולם שיצרנו כה לא מושלם,

מלא צרות, תקלות, תאונות, כי לא מקדישים

מספיק זמן לשלבים האלה

אלא מוציאים לפועל דברים, שלא הקדשנו להם

מספיק זמן ואנרגיה.

גם בבניית יחסים בין אישיים, חברתיים, מדיניים

לא משקיעים כראוי.

ממהרים, ממהרים, ממהרים, אך לאן?

כל החיים במרוץ, אך אחרי מה?

כך הגענו למקום, בו נמצאים כיום L

היינו חייבים את עצירה הזאת:

לחשוב, לנתח, לחשב מסלול מחדש.

מה דעתכם? האם יש לכם תמונת העולם

שעלינו ליצור? –

כשנסכים כולנו על תמונה חלומית ומקובלת

על כולנו, ואז נתקתק באהבה גדולה!

מה דעתכם?

אורית רובנובסקי, יוזמת מובילה "הנני – קליניקה

לטיפול גוף נפש": 054-6814-586