מאת: ליטל אסיף – צחוק קלפים ומודעות 050-6808122
הטור שלי הפעם הוא בנימה אישית
לפני כ-4 חודשים עברתי בדיקות שגרתיות וגילו לי גוש.
אחרי עוד מספר לא מבוטל של בדיקות פעמיים ביופסיה והתייעצויות רפואיות גילו שהגוש אכן סרטני .
אז למזלי גילו אותו בהקדם והוא היה מקומי ואפשר היה לנתח ולהוציא אותו.
כשהתמודדתי לאחרונה עם כל זה עלו בי מספר תובנות ואת חלקם אני רוצה לשתף:
התובנה הראשונה ליקום יש דרך משלו להעביר מסרים.
התובנה השנייה אין דבר רע בלי טוב ולהיפך הרי לגלות גוש סרטני זה נחשב רע ועם זה הגוש היה מקומי ללא התפשטות שזה טוב נכון?
התובנה השלישית לא לשבור את שגרת ההנאות בחיים בגלל בדיקות, ניתוח אישפוז וכד'. המשכתי להתנהל בחיים בצורה רגילה ולא לתת לגוש הקטן לנהל אותי.
התובנה הרביעית להתעניין ולהבין בכל מה שקשור למקרה ולהגיע להחלטות גם אם אינם שגרתיות עם הרופאים לא לחשוש לשאול שאלות נוקבות ולבקש מגוון פתרונות אז אולי זה קצת מעצבן, שמישהי כמוני חופרת לרופאים ולא מסכימה לכל מה שהם אומרים בלי לבדוק בעצמה ובלי לקבל אלטרנטיבות אם משהו לא נראה לה אבל זה הגוף שלי החיים שלי והחלטות הם גם שלי (מובן שזה נעשה ברוח טובה ובשיחה נעימה).
התובנה החמישית להיות אופטימית כל הדרך גם אם הדבר האחרון שבא לך זה לחייך או לצחוק. מסתבר כשאתה מקרין החוצה את האופטימיות החיוך והצחוק אז סביבך מגיעים אנשים כאלה וכל הדברים עוברים בקלות ואפילו בהומור אחת הטכנאיות של אחת הבדיקות אפילו סיפרה לי בדיחה).
התובנה השישית להחליט מתי להתאושש. גיליתי שזמן ההתאוששות תלוי גם בהחלטות שלי ולכן החלטתי שעוד באותו היום אחרי שאני מתעוררת מההרדמה אני יורדת מהמיטה ומתפקדת עד כמה שניתן רגיל וכך היה.
התובנה השביעית להיות קשובה לגוף, לסביבה לעצמי וכד'. ההקשבה הזאת עוזרת להמון דברים גם להפגת מתחים כי כשהקשבתי לגוף שלי ידעתי למה הוא זקוק וסיפקתי לו את זה וכך הורדתי את רמת המתח.
