האמת שהתכוונתי לשתף אתכם כאן, במפגש זום שערכתי השבוע עם חניכיי מכינה קדם צבאית, עת התארחתי אצלם תוך "ריחוק חברתי" ב"שבוע שואה וגבורה". לא משנה באיזה נושא מזמינים אותי להרביץ תורה בצעירים הנפלאים האלה – סקרנים, צמאים לידע, עתיד ההנהגה בחברה הישראלית – בסופו של עניין אני משאיר אותם עם שאלות שבמרכז הפולמוס הישראלי, ומעודד אותם לחקור ולקרוא ולהגיע לאמת.
אבל אז, "משמיים", נפלתי על הסרט התיעודי ששודר השבוע ב"כאן 11" – "בעקבות ארון הברית" – ונושא הטור קבל תפנית. נשאבתי אל הסרט ברגע, ושתיתי ממנו עד הטיפה האחרונה, ונותרתי עם הרבה גילויים, ופולמוס וגאווה ישראלית.
לא זוכר אם ספרתי לכם בטורים קודמים כאן, עד כמה אני נמשך ללימוד היסטוריה. מתוך אמונה שהיא כלי להכיר את אבני היסוד שלנו כחברה, ללבן טעויות, ללמוד כיצד לחתור אל העובדות, המסקנות והתמונה השלמה. אם תוסיפו לכך, כי בעברי הייתי איש מודיעין לא מעט שנים, וכי חלק מהשכלתי עשיתי בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (שם אימצתי את "הגישה הביקורתית" כערך מרכזי בחיי) – תבינו מיד מדוע הסרט "בעקבות ארון הברית" הוא משהו שאני ממליץ לכל מי שכמותי.
לא אעשה כאן ספויילרים. רק אומר, שמעבר לפתרון (ויש שאינם מקבלים אותו) מה עלה בגורלו של כוכב הסרט, מצאתי כאן ויכוח מדעי בין חוקרים ארכיאולוגים על האמת, את השיטתיות במחקר, ואת הטכנולוגיות פורצות הדרך, אשר מאפשרות לשער ולאמת בדיוק את מועד הקמתם של מבנים מלפני 2,800 שנה, ואפילו להציגם בתמונות מחשב תלת-מימדיות ומלאות פרטים כאילו צולמו על ידי צלם בן ימינו.
ומצאתי בסרט, את הגרסה המוכרת לחובבי הנושא, שכתבי הקודש נכתבו על ידי מספר אנשים, בעלי אידיאולוגיות שונות מתוך כוונה להאדיר את שמו של השבט/המשפחה/המלך אליו הם משתייכים. משמע: היזהרו מלהתייחס אל התנ"ך – יצירה ספרותית ואמונית נהדרת – כאל אמת היסטורית. זה המקום לציין כי באחת מהרצאותיי לקהל אני עוסק בסיפור "מה באמת מסתתר מאחורי חג חנוכה וחג הפסח, והאם יציאת מצריים אכן התרחשה".
ועושה לי טוב להיווכח כל פעם מחדש, שמעבר לפוליטיקה של סיאוב ו – fake news, נמצאים אנשים שמקדישים את חייהם למחקר, פיתוח ידע, המצאות טכנולוגיות, בירור האמת, מציאת תרופות, וביקורת בונה למען עתידנו ועתיד ילדינו.
מה שקושר אתכם, קוראיי, לפגישת הזום עם חניכיי המכינה ההיא. אבל על כך בפירוט, בהזדמנות אחרת.
|