על חברות ומשחקים

יש משחקים עם מעט אינטראקציה, משחקים בהם כל אחד מבצע את הפעולות שלו במטרה למקסם את הניקוד שלו בלבד. גם אם פעולותיו משפיעות על שחקנים אחרים זה לא במודע ולא במכוון. רמיקוב זאת דוגמה מעולה למשחק שכזה. יש משחקים עם הרבה אינטראקציה בין השחקנים, בקטאן לדוגמא השחקנים מנהלים מסע שתוצאותיו משפיעות באופן ישיר עליהם ובאופן עקיף על כל יתר השחקנים. במשחקי "Hidden Role", משחקים של זהות סמויה כגון מחתרת, השחקנים ממש משקרים זה לזה. יש גם משחקים שבהם מהות המשחק זה לפגוע בשחקנים אחרים. נשאלתי לאחרונה אם משחקים שבהם הורסים או משקרים לאחר במודע לא פוגעים בחברות ולא מפלגים את הקבוצה. אישית אני חושב בדיוק הפוך, ככל שהחברות טובה יותר ככה המשחקים שיש בהם הרבה אינטראקציה מהנים יותר. משחקים כאלה יוצרים חוויות משותפות ובדיחות פנימיות ולדעתי גורמים לחיבור חזק יותר בתוך הקבוצה. דווקא בקבוצה של שחקנים שפחות מכירים אחד את השני אני הייתי חושש יותר. אומנם משחקים כאלה מאוד מגבשים אבל בהחלט לא מתאימים לכל קבוצה ולא בטוח שכדאי להתחיל עם המשחקים האלה בקבוצה של אנשים שרק הכירו.
אין פה נכון ולא נכון, כל אחד והעדפות שלו. אישית אני נהנה ומשחק גם במשחקים עם הרבה אינטראקציה וגם במשחקים בלי אינטראקציה, הכל תלוי במצב רוח ובקבוצה.
קחו תמיד בחשבון את כמות ואת סוג האינטראקציה, זה אחד המדדים החשובים בבחירת משחק.