הארון תחאוכו, תושב כפר כמא, מדבר על ספרו החדשני "סיפורי הנביא מוחמד והמסורת האסלאמית" שמוגש בשפה העברית, על הקהילה הצ'רקסית ועל עבודתו הלא שגרתית במחלבה המשפחתית שהפכה לשם דבר בגליל
מאת זהר נוי
כששומעים על ספר שעוסק בנביא מוחמד מניחים באופן טבעי שהוא נכתב בשפה הערבית, אבל "סיפורי הנביא מוחמד והמסורת האסלאמית" שיצא לאור בתרגומו של הארון תחאוכו מנפץ הנחה זאת מסיבה מעניינת מאוד שמעידה על המגמות הרווחות בחברה המוסלמית.
"הדור הצעיר של החברה הערבית דוגל בשילוב במרחב הישראלי, ולכן גם מדבר בשפה השלטת במדינה", מסביר הארון תחאוכו מתרגם הספר בראיון לרגל הוצאתו. "מכיוון שחשוב לי שהילדים יתקרבו לנביא מוחמד הבנתי שאחת הדרכים הטובות לעשות זאת יהיה בעברית".
הנביא מוחמד (או בשמו המלא מוחמד בן עבדאללה), נביא דת האסלאם, נחשב במסורת המוסלמית לאחרון ולחשוב ביותר מבין הנביאים. המסורת המוסלמית מספרת כי כאשר מוחמד היה בן 40 (שנת 610 לספירה) הוא הלך להתבודד במערה, שם על פי הכתוב בקוראן נגלה אל מוחמד המלאך ג'יבריל (המזוהה עם המלאך גבריאל מהמסורות היהודית והנוצרית). לאחר האירוע הזה החל מוחמד לנאום בפני תושבי מכה את מה ששמע לדבריו מפי המלאך ג'יבריל, שהתגלה אליו מידי פעם. בהדרגה התאספה סביבו עדת מאמינים שתיעדה את דבריו למה שיהפוך לימים לספר הקוראן.
ספרו של הארון "סיפורי הנביא מוחמד והמסורת האסלאמית" מכיל סיפורים ממסורת החדית' המהימנה של הנביא – דברים שנמסרו מפיו או אודותיו. הסיפורים מדברים על עזרה לעניים ונזקקים, הוקרת תודה והיסמכות על אלוהים, רחמנות כלפי האנשים, ילדים וגם כלפי חיות.
בין סיפורי הספר: הענן והחקלאי הטוב – סיפור על ענן שהוריד גשם בשביל אדם טוב שתמיד היה מחלק מרכושו לעניים. המסר בסיפור: מי שעושה מעשה למען אלוהים יקבל את גמולו; השלושה שנתקעו במערה – סיפור נס על אבן גדולה שחסמה מערה וזזה בכוח המעשים הטובים והכנים של האנשים שנתקעו במערה. המסר הוא שמותר להתפלל לאלוהים ולבקש בקשות בזכות המעשים הטובים; מוכר היין והקוף – סיפור הקוף החכם שנתן עונש לאיש הרמאי שמכר יין מהול במים. למוסלמים אסור לשתות יין, אך הנביא סיפר כדי שנלמד שהמוכר שמכר בקבוקי יין מהולים במים, קיבל רק חצי מהרווחים בגלל רמאותו; מעשה קטן, גמול גדול – סיפורה של אישה מסכנה שקיבלה צדקה של שלושה תמרים, ונתנה לשתי בנותיה תמר. כשרצתה לאכול את התמר שלה הבנות ביקשו עוד. היא לא חשבה פעמיים וחילקה את התמר שלה לשניים ונתנה להן. באמצעות מעשה זה הרוויחה את גן העדן.
הארון תחאוכו, בן 42, מתגורר בכפר כמא עם אשתו שרה אבזח ואב לארבעה ילדים. הוא עיתונאי לשעבר ועורך תוכן שאוהב לקרוא ספרים ולתרגם. בין היתר הוא עורך את אתר "אדיגה ביסמן" שמציג את חדשות האסלאם והקהילה הצ'רקסית. כן, הוא פעיל חברתי שאוהב לעזור לקהילה הצ'רקסית-מוסלמית בכפר כמא.
איזה מסרים הכי חשובים לך להעביר לילדים באמצעות ספרך?
"אהבת האדם ללא כל קשר ללאום שלו ולאמונתו. אני מחנך כך גם את ילדיי. חשוב לי ללמד אותם על זהותם, על המנהגים והשורשים שלהם ומנגד לקבל גם אחרים. אני חושב שמה שיפה בקהילה שלנו הוא שאנחנו יודעים להסתדר עם כולם. הסיפורים בספר מועברים כמשל עם מוסר השכל בשפה פשוטה וקולחת שכל ילד יכול ללמוד ולהבין. הערכים שמועברים בתוכם הם: אדיבות, קבלת השונה, עזרה לזולת, הכנסת אורחים, הסתפקות במועט ואהבת הטבע והאדם. הילדים לומדים שבאמצעות טריקים ושקרים לא מגיעים לשום מקום".
ספר על תהליך כתיבת הספר
"כתיבת הספר ועריכתו נמשכו כ-7 חודשים. החלטתי להעלות את הסיפורים על הנייר מאחר שנתקלתי במאות ספרי ילדים בלי להיתקל ולו בספר אחד בנושא האסלאם שכתוב בעברית. בתחילה כתבתי וציירתי על דף את הציורים של הסיפורים שעלו בראשי. לאחר מכן חיפשתי מאייר ובתום תהליך הכתיבה והאיורים פניתי להוצאה לאור".
לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים הנפלאים והססגוניים של יונת קציר, שמאירה בשלל צבעים את הסיפור ומוסיפה לייחודיות שלו.
מה אנשים לא יודעים על הצ'רקסים?
"יש הרבה דברים שלא יודעים עלינו כי אנחנו קהילה סגורה מאוד ששומרת על עצמה. אנחנו מתחתנים בינינו לבין עצמנו ולא מתערבבים יותר מדי עם ערבים או יהודים".
לדברי הארון "הרבה אנשים חושבים שאנחנו כמו הערבים, אבל זה לא נכון. המשותף בינינו הוא האסלאם, אבל המנטליות שלנו שונה משל הערבים, וזה חשוב שיבואו להכיר אותנו. חשוב לי שיראו את המקום היפה שלנו שזכה הרבה פעמים בכוכבי יופי. זה בגלל שאנחנו גאים מאוד בכפר שלנו ואוהבים לחיות פה".
מחלבת בוטיק
בשנים האחרונות עובד הארון במחלבת הבוטיק "אלברוס" שהקים אחיו נוח עם אשתו שרה בשנת 2009. המחלבה מתמחה בגבינות צ'רקסיות מסורתיות מחלב בקר וביניהן גבינה צ'רקסית לבנה חצי קשה, גבינה מעושנת וגם לאבּנה. "הגבינות מיוצרות בתהליך טבעי, ללא חומרים משמרים וללא תוספות, לפי מתכון שעובר מדור לדור כבר אלפי שנים", הוא מספר.
המחלבה נקראת על שם הר האלברוס ברוסיה, מקום מולדתם של הצ'רקסים. הגבינה הצ'רקסית משמשת בין היתר לייצור המאפים הצ'רקסיים הידועים – החלוז' והמתאזה. "מה שטוב בגבינה שלנו שהיא מתאימה למאפים ולסלטים והיא לא מתפרקת בטיגון כמו גבינות רגילות", אומר הארון.
במחלבה אפשר לטעום את הגבינות ולקבל הסבר על תהליך הכנתם. כן, אפשר לרכוש דבש וקונפיטורות מיוחדות.
האם יש סיכוי שתתרחבו למקומות נוספים בארץ?
"לאור הביקוש שעולה כל הזמן יכול להיות שנתרחב, אבל נעשה זאת כמו שהצ'רקסים יודעים לעשות – לאט ובהדרגה. אנחנו לא רוצים להיות עסק מסחרי ותעשייתי וחשוב לנו לשמור על איכות וטריות, לכן לא נפתח סתם חנויות, גם אם זה אומר שיכירו אותנו פחות אנשים. בינתיים זה עובד מצוין. לראיה, באים אלינו לקוחות מתל אביב ואפילו מבאר שבע. הם יודעים להעריך את האיכות שלנו".
שולחן האוכל הצ'רקסי הוא עגול ונמוך וסביבו יושבים כל הסועדים במעגל. זהו מאפיין ייחודי שמדגיש בין היתר את היחסים השוויוניים בין גברים לנשים בחברה הצ'רקסית.
הארון, אילו מאכלים אתה אוהב?
"המאכל שאני הכי אוהב הוא החלוז'. זה מאפה ממולא גבינה צ'רקסית שמטוגן בשמן עמוק. כל מי שאוכל את זה רוצה עוד. זה באמת טעים וממכר. גם המתאזה, שהוא הגרסה שלנו לרביולי בתוספת בצל, טעים מאוד והרבה אנשים מבקשים אותו".
הארון מבקש לסיים את הכתבה בהזמנה מיוחדת לכל הקוראים: "אני מזמין את כל מי שאוהב גבינות ורוצה ללמוד על תהליך ההכנה שלהן להגיע אלינו. אנחנו נקבל אתכם כמו שאנחנו יודעים לקבל אורחים – בכבוד ומכל הלב. פתחנו את המחלבה כדי שכל מי שעובר באזור יכיר את הקהילה הצ'רקסית ויראה את הדברים היפים שבה".
אם הכתבה הזאת עשתה לכם חשק להכיר את הקהילה הצ'רקסית ולאכול גבינה צ'רקסית אתם מוזמנים לעשות את שני הדברים האלה בביקור אחד בכפר כמא, שם תמצאו כאמור את מחלבת "אלברוס" וגם את מרכז המורשת הצ'רקסית ואת המוזיאון הצ'רקסי ששוכן בבניין אותנטי בן כ-130 שנה. רוב מרכיבי הבית נשתמרו ומשמשים כיום להמחשה: מצגת החושפת תרבות עתיקה ומיוחדת, פריטים עתיקים מהתרבות הצ'רקסית שחלקם נדירים ביותר ומקורם בהרי קווקז, תלבושות של לוחמים צ'רקסים וכלי עבודה ששימשו את המתיישבים הראשונים במקום. מומלץ בחום.
