אני מאמינה כי בלגן בבית הוא גם “בלגן בראש” והתוצאה: בלגן בחיים.
סדר בבית = סדר בראש = סדר בחיים. ארגון לא נכון של הבית מאט אותנו, מכביד עלינו וגורם לבזבוז מיותר של משאבים – כספיים ונפשיים כאחד.
סדר וארגון משפרים את איכות חיינו!
זמן רב וגם כסף הולכים לאיבוד בחיפוש אחר דברים שנעלמו. אנו לא יודעים מה יש לנו בארונות ולכן קונים עוד ועוד פריטים ומצרכים מיותרים.
הקפדה על סדר וארגון מאפשרת לנו התנהלות קלה ויעילה. בתהליך הסידור אנחנו מפנים דברים שאנו לא משתמשים בהם יותר והתחושה הזו משחררת, גם נפשית וגם פיזית.
בשנים האחרונות אנו חיים בתרבות צריכה מסיבית. יש תחושה שהכול זמין ואפילו זול אולם זו אשליה. כל המבצעים שמפתים אותנו להוציא עוד ועוד כספים גורמים לבסוף לקניות מיותרות ובזבוז מטורף.
תופעת הקניה האובססיבית והצריכה המוגזמת מקורה, בין השאר, בזמנים שהיה מחסור במיתוס השואה והצנע. “שיהיה, שלא יחסר, אולי נצטרך… חבל…” אך כיום סיבות אלו אינן יכולות להיות לגיטימיות לצבירה בלתי פוסקת.
כיום אנשים רבים מאובחנים כבעלי בעיית קשב וריכוז. אין ספק שזה משפיע על יכולת הסדר והארגון, אבל זה לא יכול להיות תירוץ לכאוס. דווקא אנשים אלו חייבים יותר מאחרים לשלוט בנעשה אצלם ולהמעיט בצבירה ככל האפשר.
אם כן, בבואנו לעשות סדר, מהו הדבר הראשון שעלינו לעשות?
לשחרר!
אם זה לא בשימוש – החוצה!
צריכה להיות סיבה ממשית ומוצדקת להשארת דברים, ולא רק סיבה אמוציונאלית כדי שנשאירם. בית הוא לא מחסן.
בגדים שלא לובשים למעלה משנתיים – גג שלוש! החוצה! המשפט הידוע “כשאוריד במשקל זה יעלה עלי…” לא עובד! לא מפני שאנשים לא יורדים במשקל, אלא מכיוון שאחרי שהם יורדים במשקל הדבר הראשון שהם עושים זה לפתוח במסע קניות!
השתדלו לא לבחון את הבית כמכלול (פחות מייאש ומתסכל) אלא כפינות שאפשר לטפל בהן בקלות. עבדו בשיטת הפוך על הפוך – ככל שהבלגן גדול יותר כך טפלו בפינות קטנות יותר.
פרופורציות – לא צריך לשמור 50 מכל דבר. מצבור שקיות ניילון לשימוש חוזר זה דבר חיובי. לא צריך למלא את כל המרפסת.
אפשר להתייעל בעבודות הבית ועל ידי כך להקל את הבלגן והערימות.
לדוגמה: כביסה – לאסוף ולהכניס ישר למכונה. אין צורך למלא את הסל לעייפה. סך הכל, ככל שמתבצעת יותר עבודה “בשוטף” כך קל הרבה יותר לשמור על סדר וארגון. הדברים אינם מצטברים “לפרויקטים”
שמעיקים ומכבידים.
אל תתפתו לקבל דברים שאין לכם צורך ממשי בהם מאנשים אחרים. אם הם אינם נחוצים להם גם לכם ודאי אין צורך בהם. ביתכם אינו מחסן או חנות יד שנייה.
סנטימנטים – גם כאן נדרשות פרופורציות ולא להסתכל על הדברים כמכלול. אין דינם של פמוטי הכסף של סבתא כדינם של עיתונים מלפני שבועיים. קודם נפטרים מהדברים “הבאמת” לא שימושיים ורק אחר כך לגשת לדברים עם מטען רגשי בעבורנו. אפשר ורצוי לשמור לנו מזכרות. אבל שוב, במידה.
ולסיום, משפט חכם שיכול מאוד לעזור:
מה שחשוב זה לא מה שיש לנו,
אלא מי שאנחנו!
