חודש הגאווה המצוין החודש בא להדגיש את חשיבות ההכרה בקהילה הגאה והחשיבות שהיא תקבל שוויון זכויות מלא.
השיח הציבורי כלפי הקהילה השתנה עם השנים, והפך לרוב לאוהד ומקבל, ובהתייחסות כלפיה חלו שינויים חקיקתיים וחברתיים שמשפרים את מצבה לטובה, לעומת שנים קודמות. אך ההתקדמות הזו אינה מספיקה, ויש עוד דרך ארוכה עד לקבלת שוויון זכויות מלא.
דוגמא לחוסר שוויון בולט הינו היעדר אפשרות לחברי הקהילה להינשא בארץ, שכן בארץ ניתן להינשא רק באמצעות נישואים דתיים.
לכן, בלית ברירה, פונים חברי הקהילה לחפש אופציות להינשא נישואים אזרחיים בחו"ל, אולם המדינה מערימה קשיים.
דוגמא עדכנית לקושי שהערימה המדינה הינה נישואים אזרחיים הנקראים בשם "נישואי יוטה" – מדובר בנישואים באמצעות שיחת וידאו, כאשר בני הזוג נמצאים בישראל במעמד הנישואים ועורך הטקס נמצא במדינת יוטה, ולאחר מכן מדינת יוטה מנפיקה לבני הזוג תעודת נישואים מאומתת בחותמת.
זוג אשר התחתן בנישואי יוטה, פנה ללשכת רישום האוכלוסין בבקשה לרשום אותם כנשואים, אך המדינה סירבה.
בסופו של דבר העניין התגלגל לפתחו של בית המשפט העליון, ובית המשפט העליון קבע שעל פקיד רישום היה לרשום את בני הזוג כנשואים, ורישומם של הנישואים אין בכך כדי לקבוע עמדה בשאלת תוקפם.
שוב רואים כי גם במקרה זה, בית משפט העליון משמש מקור הגנה על זכויות הפרט מול שרירות הלב של הרשויות, ואוסיף כי הגיע הזמן שבמדינת ישראל, שהינה הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם אשר אינה מאפשרת לאזרחיה את חירות הנישואים, להתקדם למאה ה – 21 ותאפשר לכל זוג בישראל להינשא בהתאם לאמונותיו ולאורח חייו.
