התקופה האחרונה גורמת לי לחוש נסערת, עצובה, כאובה ולפעמים אני פשוט לא מבינה איך יכול להיות שהגענו למצב הזה.
גם במקרו וגם במיקרו רואים איך המצב משתקף בחיינו
הרי מה שמשתקף לנו כרגע שיוצאת האמת כל מה שהדחקנו האחד מול השני או מול הכלל צף ויוצא החוצה. הרבה פעמיים בחיים אנו מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח רק כדי שיהיה שקט.
אני די מאמינה שכל אחד מאיתנו חש טלטלה כזו או אחרת.
במצבים כאלה אנחנו תמיד יכולים להתבצר בעמדות שלנו ולא משנה מול מי אנחנו נמצאים אפשר לפעול מתוך אגו וכוחניות, לראות רק את הצד שלנו ולהאשים את האחר, ואנחנו גם יכולים לקחת אחריות לא לחפש אשמים, להקשיב ולהסתכל זה לזה בעיניים ולהבין שגם כשאנחנו שונים ורואים את החיים מזווית שונה לגמרי, ניתן למצוא גשר ולמצוא דרך מלך שתהיה שלנו ונצליח בזכותה להיות ביחד, להרגיש שייכות, להבין שביחד ניתן לפתור.
תאמינו לי זה אפשרי. בואו כל אחד שיקח אחריות על המעגל שלו ונתחיל לדבר, להקשיב ולראות את הגשר.
שלכם באהבה אסתר
