תושייה, פשטות ונחישות – שלושה מרכיבים מהמטבח שמתאימים גם לתיק
ביום שישי, כשהמקרר של סבתא נראה כמעט ריק, היא תמיד הצליחה להוציא ממנו ארוחה לכל המשפחה. קצת אורז, ירק שנשאר מאתמול, תבלין אחד טוב. היא לא קראה לזה תושייה. היא קראה לזה "מה שיש".
תושייה בכסף מתחילה הרבה לפני שהשוק יורד. היא נראית כמו מגירה עם מצרכי יסוד: קרן חירום – כסף נזיל שמכסה כמה חודשי הוצאות ואפשר למשוך אותו מיד. משפחה עם כרית כזו לא נאלצת למכור השקעות בשפל כשהמכונית מתקלקלת, וילדים שרואים בבית תוכנית לימים קשים לומדים שכסף הוא כלי, לא מקור לחרדה. תושייה אמיתית היא לא אלתור ברגע האמת, אלא הכנה שמאפשרת לאלתר בשקט.
הדבר השני שלמדתי ממנה: המנות הטובות ביותר היו הפשוטות ביותר. בהשקעות, המוח נוטה להאמין שמסובך פירושו מקצועי – עוד מוצר, עוד אסטרטגיה, עוד המלצה. אבל כל שכבה עולה כסף. קחו שני תיקים שמרוויחים 6% בשנה לפני עלויות, כשאחד גובה אחוז אחד יותר בדמי ניהול. אחרי 30 שנה, התיק היקר יהיה קטן בכרבע מהזול. פשטות היא לא עצלות. היא החלטה לא לשלם על רעש.
ובסוף, נחישות. הקדרה של סבתא עמדה על האש שעות, ואף אחד לא העז להרים את המכסה. נחישות בהשקעות היא לא אומץ ברגע דרמטי, אלא היכולת להמשיך להפקיד גם כשמשעמם, גם כשהכותרות מפחידות, וגם כשהשכן מספר על מניה שהכפילה את עצמה. זו ההשקעה המחזורית: סכום קבוע בכל חודש, בלי לנחש מתי השוק בתחתית.
השבוע, נסו לכתוב את המתכון הכלכלי של המשפחה בשלוש שורות: כמה כסף שמור בצד, מה יש בתיק, ומתי בודקים אותו. אם זה לא נכנס בשלוש שורות – כנראה שזה מסובך מדי.
מתכון טוב לא צריך הרבה מצרכים. הוא צריך מישהו שלא מוותר עליו.
ליאור יצחק – מנטור ומלווה משקיעים במכללת BMENIV
מכללה להשכלה פיננסית ויזמות עסקית
052-2334858
הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.










