ריבית דריבית זה למעשה ריבית על הריבית שנצברה.
אם למשל לקחתם הלוואה של 1000 שקלים בריבית של 10%.
אז בשנה הראשונה, בנוסף ל-1000 שקלים, תהיו חייבים לבנק גם ריבית של 100 שקלים (שהם 10% מ-1000).
בהנחה ועדיין לא החזרתם את ההלוואה ולא שילמתם את אותה ריבית – אתם למעשה חייבים לבנק 1100 ש”ח. ולכן בשנה השניה תהיו חייבים ריבית של 110 שקלים (שהם 10% מ – 1100 ש”ח).
שימו לב שבשנה הראשונה הריבית שנצברה היא 100 שקלים, ובשנה השניה הריבית שנצברה היא כבר 110 שקלים.
ההבדל הזה של 10 ש”ח בין השנה הראשונה לשנה השניה נובע בגלל הריבית דריבית (העשרה אחוזים בשנה השניה חלים על סכום של 1100 ולא רק על סכום של 1000 כמו בשנה הראשונה).
ומכאן השם ריבית דריבית (ריבית על הריבית) – בשנה השנייה נצברת ריבית גם על הריבית שנצברה בשנה הראשונה.
איך העיקרון הזה עובד בהשקעות?
העיקרון הזה עובד אותו הדבר בהשקעות.
אם למשל השקעתם סכום של 1000 ש”ח בתשואה של עשרה אחוזים:
אז בשנה הראשונה תרוויחו סכום של 100 ₪
ובשנה השנייה כבר תרוויחו סכום של 110 ₪
(אגב תשואה וריבית הם אותו הדבר בדיוק, אלא שנהוג להגיד “ריבית” כאשר מתייחסים להלוואה, ו”תשואה” כאשר מדברים על השקעות)
שימו לב, בזכות העיקרון הזה, השקעה של 100,000 שקלים, עם תשואה שנתית של עשרה אחוזים, תהפוך אחרי 10 שנים לסכום של 259,374 ש”ח.
ואם התשואה היא 15%, אז 100,000 ש”ח יגדלו לסכום של 404,556 ₪!
לא סתם אלברט אינשטיין אמר ש”ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם”.